Page 394 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 394
פרק ז
לפיכך ,מבחינת היחס לעבר החלוצי היישובי ,יש לתחם בצד אחד את חסידי
המיסוד ההייררכי וחסידי המיסוד המשתף המתוארים בפרק זה ,ואילו בצד השני
נמצאו המתגעגעים לחלוציות מימי טרום-עצמאות .אבל חסידי המיסוד ההייררכי
ניתקו עצמם ביתר בירור מן העבר היישובי ,מפני שלא הציעו כל תחליף בעל משקל
לתקוות האוטופיות שהניעו את החלוציות היישובית .לעומתם חסידי המיסוד
הדמוקרטי המשתף הציעו תחליף כזה :אידאל דמוקרטי רדיקלי וחתירה להגשימו
ב'ימי קטנות' בסניפים ובמוסדות מפלגתיים .האידאל הזה הבדיל אותם ברורות
מיריביהם ,למרות ההבנה המשותפת שתמו ימי החלוציות היישובית ולמרות המגמה
המשותפת להתמקד בפעילות בסניפים ובמוסדות של המפלגה.
זאב הרינג ,ראש מחלקת הארגון של מפא"י ,היה זהיר יותר מטנא ומבן-מאיר
בכתיבתו על השינויים הארגוניים שהונהגו במפא"י ,וגם נמנע מפולמוס ישיר עם
מתנגדי קבוצתו; מלאכה זו הושארה לעסקנים זוטרים יותר .אבל עיון מקרוב
במאמרו 'אירגון המפלגה במדינה' שהתפרסם בסוף מרס 1951ב'הפועל הצעיר' יכול
בכל זאת לסייע לא מעט בהבהרת המגמה של השינויים ההם באמצעות מתכונת
הניתוח שהופעלה כאן לפיענוח מאמרו של גרצברג.
הרינג כתב כי המשבר הארגוני שפקד את המפלגה התאפיין ,ראשית ,בגידול לא
מספיק של השכבה המנהיגה את המפלגה ,לעומת גידול עצום במספר חבריה ,ושנית,
בנטייה להסתלק מ'עיסוק בקטנות' ולהסתמך על המדינה הכול יכולה .לדבריו
המדינה נטלה סמכויות מכל המסגרות הקדם-ממלכתיות למעט המפלגה – ממנה היא
תבעה להגדיל את סמכויותיה ,וזו נענתה ,גידלה ושינתה את מערכותיה הארגוניות.
לדעתו אין בין המדינה למפלגה שום התנגשות אלא השלמה הדדית' .אופיה
הממלכתי של המפלגה ואחריותה המלאה מחייבים ארגון כולל של המפלגה ,אשר
תפעל כחטיבה תנועתית אורגנית אחת ,אשר לה ישועבד כל אינטרס חלקי שבתוכה'.
הנטייה הרפובליקנית להעדיף את הכללי על הפרטי משרתת בדבריו של הרינג מגמה
'לשעבד' את חלקי המפלגה למרותו של המרכז ,ותפעול הסניפים נועד להגביר את
השליטה על חלקי המפלגה ולאו דווקא להעמיד אפיק של השפעה לרשותם של חברי
המפלגה או 'חלקיה' .וכמו שראינו כבר למעלה ,מגמתם האמתית של מתכנני
החלוקה החדשה לסניפים ולמחוזות הייתה הגברת הריכוזיות דווקא.
בראשית המאמר בלטה ,כמו שראינו ,מגמת השליטה הריכוזית והמאחידה,
ולעומת זאת בהמשכו שיווה המחבר לתכניותיו אופי דמוקרטי משתף' .רק בסניף קטן
יש מקום לחיים דמוקרטיים תקינים' ,כדבריו ,ודמוקרטיה פנימית פירושה לפי הרינג
במאמרו 'קיומם הסדיר של מוסדות המפלגה ] [...ושיתוף החברים בהכרעות' ,והיא
מותנית בקיומו של 'נושא קולקטיבי חי ,ער ובעל יזמה לקיום בירורים בסניפים',
לרבות סניפי פריפריה כמו בזנגריה ובבית שאן.
אבל גם כאן המחבר אינו יכול להסתיר את מגמת השליטה הריכוזית שלו ,ואולי
][386
