Page 159 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫לך לך‬

‫בר׳ יב‪ ,‬ז‬ ‫‪ַ 25‬מ ְמ ָלל ֵשׁי ִני ִני ַדּ ֵבּר ִעמּ ֹו ְוהוּא ]‪ֶ [...‬שׁ ָבּאָ ֶרץ מוּ ְט ָרם‬
‫שם ח‬ ‫ְנ ֵוה ֶא ֶרץ ֶח ְמ ָדּה ֲעבוּר ֶשׁ א יוּ ְת ָרם‬
‫שם ט‬ ‫׳ ַו ֵיּ ָרא ְי ָי ֶאל אַ ְב ָרם׳‬
‫שם י‬
‫ָסע ְו ָסד ִמ ְז ֵבּי ַח ֵשׁי ִני ְוה ֹו ָדה ְלנ ֹו ָרא‬
‫ֵעת ָנ ָטה אָ ֳהל ֹו ְמק ֹום ְנ ִט] ַיּית[ ִכּיד ֹון ָלדוּ ָרה‬

‫‪ 30‬׳ ַו ַיּ ְע ֵתּק ִמ ָשּׁם ָה ָה ָרה׳‬

‫ָפּן ֶבּן ִשׁ ְב ִעים ⸣ ְו ָח ֵמשׁ⸢ א ֹו ַרח ְשׁ ִביל ֹו ס ֹו ַע‬
‫ָצ ַדק ֵצאת ִמ ֶמּנּוּ ְרבוּ ַיית ִשׁ ְב ִעים ְו ָח ֵמשׁ ַצר ִל ְשׁס ֹו ַע‬

‫׳ ַו ִיּ ַסּע אַ ְב› ָרם‹ ָהל ֹו ְו ָנס ֹו ַע׳‬

‫ְו ָנס ֹו ַע | וּ ַמ ְנ ִגּיב ְרא ֹות ְבּחוּ ָרה ִמ ָכּל ֶא ֶרץ‬ ‫‪35‬‬
‫וּ ֶב ֱאת ֹות ָר ָעב ְשׁ ִלי ִשׁי ִפּי ַזּר ֶר ֶגל ֶר ֶדת ְס ֵוי ֵנה ְבּ ֶה ֶרץ‬

‫׳ ִכּי ָכ ֵבד ָה ָר ָעב ָבּאָ ֶרץ׳ בגזר ק׳‬

‫‪  [ ‬אז נידבר ‪  [ ‬מו)ט(]ע[רם בכה"י ‪ [ ‬נט ‪  [ ‬נטוית ‪ [  ‬שבילו ל]‪ [..‬סוע ‪[ ‬‬
‫]נב[חברת ‪ [  ‬ברצון ‪‬‬

‫‪ ‬שמא יש להשלים‪ :‬והוא ]דיבור[ שבארץ מוטרם‪ ,‬והכוונה לחזון הראשון שקיבל בארץ ישראל‪  .‬דיבור שני‬
‫שדיבר עמו ה' אחרי לך לך‪' :‬לזרעך אתן את הארץ הזאת' )בר' יב‪ ,‬ז(‪   .‬שמ"ר לב‪ ,‬ב‪ :‬ד"א ארץ חמדה שנחמדו‬
‫לה האבות‪ .‬יופרש נוהו לעם זר‪ ,‬והיא בשורת הארץ‪   .‬נסע ויסד‪ .‬על פי יה' ח‪ ,‬יח‪ .‬‬
‫אפשר גם להבין ְלדוּ ָרהּ‪ ,‬להבעירה )יח' כד‪ ,‬ה( והכוונה להבעיר את העי לפי צו ה'‪ .‬כמו פנה‪  .‬זכה‪ .‬‬
‫‪‬הדסה שנולדה כשהיה מרדכי בן שבעים וחמש‪ .‬והשוו בר"ר לט יג‪ ,‬עמ' ‪ :378‬ואברהם בן חמש ושבעים שנה‬
‫)בר' יב‪ ,‬ד( ה"ה ויהי אומן את הדסה )אס' ב‪ ,‬ז(‪...‬אמר הקב"ה לאברהם אתה יצאת מבית אביך בן ע"ה חייך אף גואל שאני‬
‫מעמיד ממך בן ע"ה מניין הדס"ה‪ .‬כינוי להמן )אס' ז‪ ,‬ו(‪ .‬יורד הנגבה‪ .‬א"י‪ ,‬ארץ חפץ‪.‬‬
‫‪  ‬אחרי הרעב שהיה בימי אדם הראשון ובימי למך )בר"ר מ ב‪ ,‬עמ' ‪ .(382‬והשוו בבא קמא ס ע"ב‪ :‬ת"ר‬

‫רעב בעיר פזר רגליך‪  .‬כינוי למצרים‪ .‬בריצה‪ ,‬במהירות‪.‬‬

‫‪157‬‬