Page 298 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫]מי כמכה[‬

‫מי כמוך שׁ ֹו ֵמי ַע ַנ ֲא ַקת ְפּרוּ ֵכי ח ֹו ֶמר וּ ַמ ֲח ִזי ֵקי ַמ ְל ֵבּן‬
‫ְמ ַנ ֲה ָגם ְבּ ֶח ְמ ָלה וּ ְמ ַר ֲח ָמם ְכּאָב ַעל ֵבּן‬

‫ו׳ד׳ל׳ ְו ָכל ַהנּ ֹו ֵג ַע ָבּ ֶהם ְתּדוּ ֵשׁהוּ ְכּ ִהידּ ֹושׁ ַמ ְת ֵבּן‬
‫א ֹו ְמ ֵרי ָה ָבה ִנ ְת ַח ְכּ ָמה ְפּ ַר ְע ָתּם ִמי ָדּה ְב ִמי ָדּה ְל ַה ְג ֵבּן‬
‫‪ַ 5‬ל ְיא ֹו ָרה ַי ְל ֵדי ֶהם ְכּ ֵה ִטילוּ ָל ֵכן ִה ְצ ַל ְל ָתּם ְכּמ ֹו אָ ֶבן ז׳ צ׳ יש׳‬

‫י׳י מלכינו‬ ‫‪5‬‬

‫ָשׁאַ ְפנוּ ֵצל ְמ ַק ִוּים ְל ִי ְשׁ ֶע ְכּ ָשׂ ִכיר ָפּ ֳעל ֹו ְי ַק ֶוּה‬
‫ְמ ַצ ֶפּה ⸣ ֶה ֱע ַמ ְדנוּ⸢ ֲא ֶשׁר ִי ְר ֶאה ַי ִגּיד ְי ַח ֶוּה‬

‫ַו ְנּ ַי ֲח ָלה ְל ִה ְת ַבּ ֵשּׂר ֹבּא ג ֹו ֵאל ְכּ ַמ ְס ִתּיר ָפּ ָניו ְבּ ַמ ְס ֶוה‬
‫אָמ ֹור אָ ַמר שׁוּבוּ ֵא ָתי]וּ[ ְו ִאם אַ ִין ְבּ ִעיתּ ֹו ִי ְנ ֶוה‬
‫ִל ֵבּינוּ ֲא ַזי ִנ ְשׁ ַבּר ְו ָכל ַה ָדּ ֶוה ַעל ָכּ ִי ְד ֶוה‬

‫‪. , : . :‬‬

‫‪  ‬אלו ישראל המשועבדים בחומר ובלבנים‪ .‬הוא הדפוס לעשיית הלבנים‪ ,‬והשוו רס"ג בסליחה‬
‫לט' באב‪ :‬אויה לי כי נלטשנו נסכנות ‪ /‬ברמסי בחומר ובהחזיקי מלבן במסכנות )סידור רס"ג‪ ,‬עמ' שכא(‪ .‬‬
‫‪‬תה' קג‪ ,‬יג‪ .‬זכ' ב‪ ,‬יב‪.‬הדימוי על פי יש' כה‪ ,‬י‪  .‬‬
‫המצרים )שמ' א‪ ,‬י(‪ ,‬והשוו מכילתא דר"י‪ ,‬שירה ד‪ ,‬עמ' ‪ :132‬במדה שמ' וגו'‪ ,‬הם מררו את חייהם בעבודה קשה בחומר‪ ,‬אף‬
‫אתה באותה המדה מדדת להם‪ ,‬ואף אתה עשית להם המים כטיט והיו משתקעין בהם‪ .‬כמו להגבותם‪ .‬כינוי המושא‬
‫והצורה כאן באנלוגיה לצורת העתיד‪ ,‬כמו ַתּ ְג ֵבּן‪  .‬פדר"א )היגר( מא‪ :‬הכל במדה כשם שנתגאו המצריים על ישראל והשליכו‬

‫הילדים ליאורה כך הב"ה השליך אותם לים‪.‬‬

‫‪ : . :‬זולאי‪ ,‬מפי פייטנים נב‪.‬‬

‫‪‬הדימוי לקוח מאיוב )ז‪ ,‬ב(‪  .‬כלשון ה' לישעיהו )כא‪ ,‬ו(‪ .‬‬
‫‪‬כמו משה שהסתתר מאחורי מסוה )שמ' לד‪ ,‬לה(‪   .‬אלו דברי המצפה לגאולה מיידית‪ ,‬ואומר לשולחיו‬
‫לשוב ולבוא )יש' כא‪ ,‬יב(‪ .‬סנהדרין צח ע"א‪ :‬זכו – אחישנה )יש' ס‪ ,‬כב( לא זכו – בעתה‪ .‬וכן תענית א א‪ ,‬סד ע"א‪.‬‬
‫‪‬יקבע את משכנו בתוכנו‪   .‬כלשון בעל הקינה‪ :‬על זה היה דוה לבנו )אי' ה‪ ,‬יז(‪ ,‬והשוו קידושין‬

‫פא ע"ב‪ :‬על דבר זה ידוו כל הדווים‪.‬‬

‫‪296‬‬