Page 518 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫וי׳ כה‪ ,‬ד‬ ‫ֶזה ַה ְכּ ָלל ָכּל ֶשׁהוּא ] ַמ ֲא ַכ[ל אָ ָדם וּ ְב ֵה ָמה ְו ֵאינ ֹו ִמ ְת ַק ֵיּים ָבּ]אָ ֶר[ץ‬
‫ַח ָיּיב ַבּ ִבּיעוּר ְו ֵישׁ ל ֹו וּ ְל ָד ָמיו ] ְשׁ ִבי ִעי[ת ְבּ ֶת ֶרץ‬

‫‪ 15‬׳וּ ַב ָשּׁ ָנה ַה ְשּׁ› ִבי ִעית‹ ַשׁ› ַבּת‹ ַשׁ ָבּת ֹון ִי› ְה ֶיה‹ ָלאָ ֶרץ׳‬

‫ִטי ֵעי ְס ָפ ִחים ֲאסוּ ִרין ָבּהּ ְו ֵכן ַה ָשּׁמוּר עלה בה ֶתּ ֱאצ ֹור‬
‫ָיד ְבּ ִלי ִל ְפשׁ ֹוט ְכּ ֶד ֶר ַהבּ ֹו ְצ ִרים ַבּמּוּ ְק ֶצה ִל ְבצ ֹור‬

‫׳ ֵאת ְס› ִפי ַח‹ ְק ִצי› ְר ‹ א ִת ְקצ ֹור׳ שם ה‬

‫ָכּל ֵפּיר ֹות ָה ִאי ָלן ְכּע ֹו ָנ ָתן ַל ַמּ ְע ְשׂר ֹות ָכּ ע ֹו ָנ ָתן ַל ְשּׁ ִבי ִעית כּוּ ְל ָכּ ָלה‬
‫‪ַ 20‬ל ְבּ ֵה ָמה ַכּ ֵלּה ִמתּ ֹו ַה ַבּ ִית ִאם ַל ַח ָיּה ִמן ַה] ָשּׂ[ ֶדה ָכּ ָלה‬

‫׳ ְו ָה ְי ָתה ַשׁ› ַבּת‹ ָהאָ ֶרץ ָל› ֶכם‹ ְלאָ ְכ ָלה׳ שם ו‬

‫ְל ָא› ְכ ָלה‹ | מוּ ָתּר וּ ְל ָה ִביא ִמ] ֶמּ[ ָנּה ְמ ָנח ֹות וּ ְנ ָס ִכ]ים[ ֵאינ ֹו ָיכ ֹול‬
‫ְמלוּ ְג ָמה ְו ִא ְס ְפּ ִלי ִנית ְו ַא ִפּ ְק ִטי־ז ֹון ְו ַז ֲח ַל ִים ְו ֶשׁ ֶלק ְו ֶכ ֶבשׁ ְבּ ִלי ַל ֲעשׂ ֹות ִמ ֹכּל‬
‫' ְו ִל ְב ֶה ְמ ְתּ ְו ַל› ַח ָיּה‹ ֲא› ֶשׁר‹ ְבּ›אַ ְר ֶצ ‹ ִתּ› ְה ֶיה‹ ָכ›ל‹ ְתּ›בוּאָ ָתהּ‹ ֶל ֱא ֹכל' בנואם קדוש שם ז‬

‫‪ [‬מאוכל ‪ [ [ ‬ליתא ‪ [  [‬ואספלנית ואפקטפיזון ‪‬‬

‫‪  –‬אם אינו מתקיים באדמה‪ ,‬השוו שביעית ז‪ ,‬א‪ :‬כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם ומאכל‬
‫בהמה‪...‬ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית‪ ,‬יש לו ביעור ולדמיו ביעור‪ .‬באופן ישיר‪ .‬שאם מכר‬
‫שביעית‪ ,‬אף דמיה נתפסים בקדושת שביעית‪ ,‬ומה שקנה בדמיו‪ ,‬דינו כדין פירות שביעית‪  .‬כמו נטיעות‪ ,‬והשוו ספרא‪,‬‬
‫בהר א‪ ,‬ב‪ :‬את ספיח קצירך לא תקצור – מיכן סמכו חכמים על הספחים שיהו אסורים בשביעית‪ .‬השוו ספרא‪,‬‬
‫שם‪ :‬ואת ענבי נזיריך לא תבצור – מן השמור בארץ אין אתה בוצר‪ ,‬אבל אתה בוצר מן )המבוזר( ]המופקר[‪ .‬‬
‫צריך כנראה לגרוס‪ :‬על ]טו[בה תאצור‪ ,‬והשוו שביעית ד‪ ,‬ב‪ :‬אין אוכלין פרות שביעית בטובה‪ .‬והכוונה שאסור להחזיק טובה‬
‫לבעלים בעד הפירות שאוכל משדהו‪ ,‬מכיוון שזה בבחינת 'שמור' האסור‪  .‬במקום המיוחד לייבש‬
‫את הקציעות ולעשות מהן דבילות‪ ,‬והשוו ספרא‪ ,‬שם‪ :‬לא תבצור כדרך הבוצרים‪...‬אין קוצים אותה במוקצה‪   .‬כמו‬
‫חושבה‪ ,‬והשוו שביעית ד‪ ,‬ט‪ :‬ושאר כל פירות האילן כעונתן למעשרות כן עונתן לשביעית‪  .‬במקביל‪ ,‬והשוו ספרא‪,‬‬
‫שם‪ :‬כל זמן שחיה אוכלת בשדה‪ ,‬בהמה אוכלת בבית‪   .‬השוו ספרא‪ ,‬שם‪ :‬לאוכלה –‬
‫ולא להביא ממנה מנחות‪ ,‬ולא להביא נסכים ממנה‪   .‬פירות שביעית ניתנו לאכילה‬
‫אבל לא כדי לעשות מהם רפואה )'מלוגמה'( ורטייה למכה )'אספלינית'( או סם להקאה )'אפיקטיזון'( וגם לזילוף‪ ,‬להתיז יין‬
‫בבית לריח טוב )'זחלים'־זלחים(‪ ,‬והשוו ספרא‪ ,‬שם‪ :‬אין את רשאי לכבוש מהם ולשלוק מהם ולא לאכול מפניהם‪...‬לאכול ולא‬
‫לעשות ממנה זלחין‪ ,‬ולא לעשות ממנה מלוגמא‪ ,‬ולא לעשות ממנה איספלנית‪ ,‬ולא לעשות ממנה אפיקטפיזים‪ ,‬וכן סוכה מ ע"ב‪.‬‬

‫‪516‬‬