Page 168 - בתי כנסת קדומים בגולן

‫בכל ארץ ישראל הקדומה אין לך אזור העשוי לשמש כר פורה לחקר‬
‫עתיקות כחבל הארץ המשתרע ממזרח לירדן‪ .‬כך כתב לורנס אוליפנט‬

‫לעיתון הניו יורקי "סאן"‪ ,‬בשנת ‪.1885‬‬
‫אוליפנט ניבא ולא ידע מה ניבא‪ .‬הוא סייר בגולן בימים שהארכיאולוגיה‬
‫עוד הייתה בחיתוליה ויחד עם גוטליב שומכר‪ ,‬נפלה בידו הזכות לגלות‬
‫ארבעה בתי כנסת קדומים‪ .‬אוליפנט ושומכר היו הראשונים לאתר‬
‫שרידי בתי כנסת ברמת הגולן‪ ,‬אך מאז רבים שבאו אחריהם זיהו בתי‬
‫כנסת נוספים‪ .‬בעקבות מלחמת ששת הימים נפתח המרחב לסקרים‬
‫ולחפירות ומספר בתי הכנסת שנחשפו מגיע כיום לכשלושים‪ ,‬כמעט‬
‫רבע מכלל בתי הכנסת בארץ מהתקופה הביזנטית‪ .‬מספרם‪ ,‬כמו גם‬
‫פארם הרב‪ ,‬הפתיע את החוקרים שכן המקורות הספרותיים‪ ,‬המפליגים‬
‫בתיאורים ואזכורים של ארץ הגליל‪ ,‬אילמים בדבר היישוב היהודי בגולן‬

‫ובפני חוקרי הרמה ניצב האתגר לדובב את המבנים הקדומים‪.‬‬
‫החיבור שלפניכם מציג‪ ,‬לראשונה בפני אוהב הארץ והספר‪ ,‬סיכום‬
‫מקיף של המידע העכשווי בנושא ומציע לקורא הצצה אל תקופה‬

‫שהינה 'תור הזהב' של ההתיישבות היהודית הקדומה בגולן‪.‬‬

‫אחד עשר אתרים מתוך כלל בתי הכנסת הקדומים בגולן מתוארים‬
‫בהרחבה‪ ,‬והמידע על יתר בתי הכנסת מרוכז בפרק אחד בסוף הספר‪.‬‬

‫הספר נכתב על ידי דפנה וערן מאיר‪ ,‬תושבי הגולן‪.‬‬
‫ערן מאיר‪ ,‬דור שני למתיישבי הגולן‪ ,‬בעל תואר שני בארכיאולוגיה‪,‬‬
‫ארכיאולוג ומדריך טיולים‪ ,‬היה שותף בחפירות המרכז העירוני בטבריה‬
‫בראשותו של יזהר הירשפלד וכן בחפירות באתרים שונים בגולן‬

‫ובסביבתו‪.‬‬
‫דפנה מאיר בוגרת לימודי ארכיאולוגיה ותולדות המזרח הקדום‬
‫באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬שימשה רכזת הדרכה בכפר התלמודי בקצרין‬

‫ומלמדת במסגרות השתלמויות למדריכים‪ ,‬מורים ומנהלים‪.‬‬
‫העורך המדעי של הספר הוא צבי אורי מעוז‪ ,‬חוקר הגולן מזה שלושים‬
‫וחמש שנים‪ .‬בין חפירותיו — בית הכנסת של קצרין‪ ,‬עין נשוט‪ ,‬דיר עזיז‬
‫ובניאס‪ .‬היה שותף בחפירות בטבריה‪ ,‬ברובע היהודי בירושלים ועוד‪ .‬את‬
‫עבודת הדוקטורט שלו כתב בנושא בתי הכנסת הקדומים ברמת הגולן‪.‬‬