Page 139 - הציונות בתוניסיה

‫הציונות הלוחמת בתוניסיה (‪137 )1939-1926‬‬

‫ציון בשנת ‪ 1930‬מגלה כי כל בעלי התפקידים המרכזיים בה היו חברי הנהגת‬
‫הרוויזיוניזם‪ 28.‬דרך אחרת היא להקים חוגים‪ .‬החוג המפורסם ביותר‪ ,‬חוג מקס‬
‫נורדאו‪ ,‬היה המסגרת לפעילות הרעיונית תרבותית של התנועה‪ .‬הפעילות הייתה‬
‫שבועית ונישאו בה הרצאות מפי ראשי התנועה‪ .‬הפעילות במסגרת חוג רעיוני‬
‫תרבותי הייתה מקובלת על השלטון הצרפתי והייתה למעשה חיקוי פעילותם של‬
‫חוגים צרפתיים‪ .‬ההתארגנות סביב מערכת העיתון של אלוש הייתה גם היא סוג‬

‫של מענה לבעיית הלגליזציה‪.‬‬
‫הפילוג שהתרחש בשנת ‪ 1933‬בצה"ר והקמת ההסתדרות הציונית החדשה‬
‫(להלן‪ :‬הצ"ח) בשנת ‪ 1935‬השפיעו מיד גם על הנעשה בתוניסיה‪ .‬מפלגת המדינה‬
‫העברית פעלה בתוניסיה לצדה של מפלגת הצה"ר אך זמן מועט‪ ,‬שכן המלחמה‬
‫קטעה את פעילותה‪ .‬מפלגת המדינה העברית אימצה את דפוסי הפעילות של‬
‫הרוויזיוניסטים בתוניסיה‪ ,‬קרי הנהגה מצומצמת הפועלת בעיקר סביב עיתון‬
‫"השחר החדש"‪ 29.‬העובדה כי מפלגה זו ביקשה להישאר חלק מהפדרציה הציונית‬
‫של תוניסיה לא הייתה משמעותית שכן הפדרציה התוניסאית ממילא דמתה לכלי‬
‫ריק‪ .‬העימות האידיאולוגי הפומבי בין שני תת‪-‬הזרמים האלה היה עדין יחסית‪.‬‬
‫באופן פרדוקסלי‪ ,‬הופעתם של שני תת‪-‬זרמים בציונות הרוויזיוניסטית הביא‬
‫רק לחיזוקה של התנועה‪ ,‬שכן הפיצול הגדיל את מספר העיתונים הציוניים‬

‫שהתפרסמו והתחרו ביניהם‪.‬‬
‫במאי ‪ 1937‬הגיע לתוניסיה יוסף יוסיפון‪ ,‬מפקד קן בית"ר בפריז‪ ,‬בשליחות‬
‫נשיא הצ"ח‪ .‬מטרת שליחותו הייתה לארגן סניף הצ"ח בתוניסיה נוכח הפילוג‬
‫בתנועה‪ .‬ביזמת יוסיפון הוקמו שלוש ועדות שטיפלו במכלול הבעיות של הצ"ח‪30.‬‬
‫אמנם לפעולה הארגונית הזאת לא הייתה משמעות רבה‪ ,‬שכן כשנתיים לאחר מכן‬
‫פרצה המלחמה‪ ,‬ואולם לענייננו חשוב עניין הקשר הישיר והבלתי אמצעי שפיתח‬
‫המרכז העולמי של הרוויזיוניסטים עם הפריפריה‪ ,‬ובמקרה הזה עם תוניסיה‪ .‬זוהי‬
‫שליחות ארגונית שונה בתכלית מכל יתר השליחויות של ההסתדרות הציונית‬

‫שנעשו עד אז בתוניסיה‪ ,‬שכן עד אז נועדו השליחויות לאיסוף כספים‪.‬‬
‫חוקר הרוויזיוניזם יעקב שביט ניתח את דפוסיה הארגוניים של מפלגת הצה"ר‪:‬‬
‫"הארגון המפלגתי היה ארגון של 'מפלגת שלד'‪ .‬מספר חבריה הרשומים והפעילים‬
‫היה קטן בהרבה ממספר האוהדים או המצביעים עבור המפלגה"‪ 31.‬התנועה‬
‫התלכדה סביב המנהיג ואישיותו והייתה חסרת הון עצמי‪ ,‬דבר שמנע ממנה להקים‬

‫‪.Annuaire Sioniste, 1931, p. 37‬‬ ‫‪2 8‬‬
‫עיתון זה נוסד בידי חברי מפלגת המדינה העברית‪ ,‬ובהם אלו שייסדו את העיתון "קדימה"‪,‬‬ ‫‪2 9‬‬

‫כמו האחים סהל ומשה מדר‪ .‬לא נמצאו גיליונות ממנו‪.‬‬ ‫‪ 30‬‬
‫ראו‪" :‬מחדש לחדש"‪ ,‬העברי‪ ,‬יוני–יולי ‪ ,1938‬עמ' ג'‪" .‬העברי" הוא עיתון רוויזיוניסטי שיצא‬
‫‪3 1‬‬
‫לאור בעברית; ‪.Les Cahiers du Bétar, 12.1938‬‬
‫שביט‪ ,‬עמ' ‪ .84‑82‬זהו אחד המחקרים החשובים ביותר על הרוויזיוניזם‪ .‬לא התייחסתי לכל‬

‫הגורמים אלא לאלו שבכוחם לסייע ישירות לנושא מחקרנו‪.‬‬