Page 156 - הציונות בתוניסיה
P. 156

‫‪  154‬פרק שלישי‬

‫	 דומה כי המכתבים והציטוטים מהעיתונות מלמדים באופן שאינו משתמע לשני‬
‫פנים עד כמה חריף היה הוויכוח במחנה הציוני ולאיזה עוצמה הגיעו הוויכוחים‬
‫הפוליטיים בחיים היהודיים‪ .‬זהו שינוי המצביע על עומק המודרניזציה של‬
‫הקהילה היהודית‪ .‬לפני כיבוש צרפת לא היו מחנות בחברה היהודית‪ ,‬קל וחומר‬
‫לא ויכוחים פומביים בעוצמה כזו‪ .‬אם נוסיף לכך את המאבקים האחרים של‬
‫הציונות‪ ,‬קשה יהיה שלא להגיע למסקנה בדבר תרומתה של הציונות לפוליטיזציה‬

                              ‫של החיים היהודיים והיותה אחד מסממני המודרניות‪.‬‬

                                                                   ‫במישור היום‪-‬יומי‬

‫מהצגת הוויכוח האידאולוגי בין שתי התנועות עולה בבירור כי המאבק הזה‬
‫בא לידי ביטוי בעיתונות הציונית‪ ,‬בעיתונות היהודית ואף בעיתונות הכללית‬
‫בתוניסיה‪ ,‬שליהודים היה בה תפקיד חשוב ומרכזי‪ .‬ברחוב היהודי בא הדבר לידי‬
‫ביטוי באספות פומביות מתוכננות מראש‪ .‬בסמוך למערכות הבחירות לקונגרסים‬
‫הציוניים התלהט המתח‪ .‬השומר הצעיר מעולם לא הציג מועמד משלו מול‬
‫המועמד הרוויזיוניסטי‪ ,‬לעומת זאת חניכיו תמכו בבירור במועמד הנגדי ופעלו‬

                                                                              ‫למענו‪.‬‬
‫הרוויזיוניסטים חיפשו כל דרך לפעול נגד השומר הצעיר‪ .‬אחד הביטויים‬
‫המעניינים יותר היה ניסיונם לבטל את ההיתר החוקי לפעילותו של השומר‬
‫הצעיר‪ .‬מאחר שלכל תנועת נוער יש ועד חסות של מבוגרים (‪Comité de‬‬
‫‪ ,)Patronnage‬הרוויזיוניסטים לחצו על המבוגרים להסיר את חסותם מתנועת‬
‫השומר הצעיר והזמינו את השלטונות לאספה שהיו אמורים להודיע בה על פירוק‬
‫השומר הצעיר‪ .‬בצר להם פנו חברי השומר הצעיר לאלי כהן הדרייה‪ ,‬ממנהיגי‬
‫המפלגה הסוציאליסטית‪ ,‬בבקשה שייתן להם חסות‪ ,‬אך הוא סירב‪ .‬בלית ברירה‬
‫הם פנו אל שני מנהיגי המפלגה הלא יהודים‪ ,‬דורל ואנגלביל‪ .‬השניים הסכימו‬
‫בתנאי שיצטרף לוועד הזה גם מנהיג יהודי כדי שהדבר יתקבל יפה יותר‬
‫בציבור היהודי‪ .‬חברי השומר הצעיר שבו ופנו אל כהן הדרייה והוא חזר בו‬

                                                                          ‫מסירובו‪53.‬‬
‫עדותה של קלמנס מאמו יכולה ללמד על ההשפעה הרבה של הרוויזיוניסטים‬
‫על החברה היהודית ובאילו אמתלות ניסו אימהות לא לשלוח את בנותיהן לתנועה‪:‬‬

‫לי למשל סיפרו שאמא שלי מאד חולה והיא נמצאת בעיר קטנה בשם‬
‫נאבל‪ ,‬שם הייתה לי משפחה ושם גם נולדתי [‪ ]...‬למעשה היה זה תירוץ‬
‫[‪ ]...‬בת אחרת בשם ז'רמן ספרו לה אותו סיפור ולקחו אותה לעיר בשם‬
‫מאטר [‪ ]...‬חברה אחרת בשם לוסי זרקה‪ ,‬ההורים שלה החליטו להיפך‪,‬‬
‫לצבוע לה את הפנים ביוד ולגזוז לה את השערות ולהזהיר אותה שאם היא‬

                                                                            ‫‪ 5	 3‬בן אשר‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬
   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161