Page 156 - הציונות בתוניסיה
P. 156
154פרק שלישי
דומה כי המכתבים והציטוטים מהעיתונות מלמדים באופן שאינו משתמע לשני
פנים עד כמה חריף היה הוויכוח במחנה הציוני ולאיזה עוצמה הגיעו הוויכוחים
הפוליטיים בחיים היהודיים .זהו שינוי המצביע על עומק המודרניזציה של
הקהילה היהודית .לפני כיבוש צרפת לא היו מחנות בחברה היהודית ,קל וחומר
לא ויכוחים פומביים בעוצמה כזו .אם נוסיף לכך את המאבקים האחרים של
הציונות ,קשה יהיה שלא להגיע למסקנה בדבר תרומתה של הציונות לפוליטיזציה
של החיים היהודיים והיותה אחד מסממני המודרניות.
במישור היום-יומי
מהצגת הוויכוח האידאולוגי בין שתי התנועות עולה בבירור כי המאבק הזה
בא לידי ביטוי בעיתונות הציונית ,בעיתונות היהודית ואף בעיתונות הכללית
בתוניסיה ,שליהודים היה בה תפקיד חשוב ומרכזי .ברחוב היהודי בא הדבר לידי
ביטוי באספות פומביות מתוכננות מראש .בסמוך למערכות הבחירות לקונגרסים
הציוניים התלהט המתח .השומר הצעיר מעולם לא הציג מועמד משלו מול
המועמד הרוויזיוניסטי ,לעומת זאת חניכיו תמכו בבירור במועמד הנגדי ופעלו
למענו.
הרוויזיוניסטים חיפשו כל דרך לפעול נגד השומר הצעיר .אחד הביטויים
המעניינים יותר היה ניסיונם לבטל את ההיתר החוקי לפעילותו של השומר
הצעיר .מאחר שלכל תנועת נוער יש ועד חסות של מבוגרים (Comité de
,)Patronnageהרוויזיוניסטים לחצו על המבוגרים להסיר את חסותם מתנועת
השומר הצעיר והזמינו את השלטונות לאספה שהיו אמורים להודיע בה על פירוק
השומר הצעיר .בצר להם פנו חברי השומר הצעיר לאלי כהן הדרייה ,ממנהיגי
המפלגה הסוציאליסטית ,בבקשה שייתן להם חסות ,אך הוא סירב .בלית ברירה
הם פנו אל שני מנהיגי המפלגה הלא יהודים ,דורל ואנגלביל .השניים הסכימו
בתנאי שיצטרף לוועד הזה גם מנהיג יהודי כדי שהדבר יתקבל יפה יותר
בציבור היהודי .חברי השומר הצעיר שבו ופנו אל כהן הדרייה והוא חזר בו
מסירובו53.
עדותה של קלמנס מאמו יכולה ללמד על ההשפעה הרבה של הרוויזיוניסטים
על החברה היהודית ובאילו אמתלות ניסו אימהות לא לשלוח את בנותיהן לתנועה:
לי למשל סיפרו שאמא שלי מאד חולה והיא נמצאת בעיר קטנה בשם
נאבל ,שם הייתה לי משפחה ושם גם נולדתי [ ]...למעשה היה זה תירוץ
[ ]...בת אחרת בשם ז'רמן ספרו לה אותו סיפור ולקחו אותה לעיר בשם
מאטר [ ]...חברה אחרת בשם לוסי זרקה ,ההורים שלה החליטו להיפך,
לצבוע לה את הפנים ביוד ולגזוז לה את השערות ולהזהיר אותה שאם היא
5 3בן אשר ,עמ' .19