Page 259 - הציונות בתוניסיה

‫פרק חמישי‬

‫הציונות המגשימה (‪)1948‑1944‬‬

‫את הציונות בשנים ‪ 1939‑1926‬הגדרנו "ציונות לוחמת"‪ ,‬שכן באותן שנים נאבקה‬
‫הציונות על מקומה בחברה היהודית ובחברה הקולוניאלית בתוניסיה‪ .‬היא פנתה‬
‫לקהילה היהודית ומאבקיה היו פנימיים‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬כדי להיות חלק מהמחנה‬
‫הציוני‪ ,‬לא נדרשה פעולה ממשית‪ .‬הציונות נותרה במישור ההצהרתי‪ .‬רק במקרים‬
‫קיצוניים נדרש ה"ציוני" להפגין בהפגנה או להשתתף בעצרות פוליטיות או‬
‫להחרים מוצר כלשהו‪ .‬כלומר אפשר היה להיות ציוני בלי לשלם מחיר חברתי‬
‫כלשהו‪ ,‬דבר שהקל על הציבור היהודי שביקש להזדהות עם ארץ ישראל‪ ,‬עם‬
‫התנועה הציונית‪ ,‬עם לימוד העברית וכדומה‪ .‬במידה רבה‪ ,‬הציונות התאימה‬
‫למהות הקיום היהודי בחברה הקולוניאלית — היא אפשרה לתת ביטוי חדש‬
‫ומודרני ליהדות והעניקה מסגרת לפעילות חברתית ותרבותית בעלת אופי יהודי‪.‬‬
‫בכך היא התאימה לחלקים מסוימים בחברה היהודית והייתה להם מוקד משיכה‪.‬‬
‫מחויבות גדולה יותר לציונות אפשר היה למצוא אצל החברים בתנועת הנוער‪.‬‬
‫תנועות הנוער העניקו מסגרת לפעילות חברתית חשובה לשכבות הגיל הצעירות‬

‫ולפיכך גם כוח המשיכה שלהן היה גדול‪.‬‬
‫עד מלחמת העולם השנייה הייתה הציונות אחד האפיקים לביטוי פוליטי של‬
‫יהודי תוניסיה‪ ,‬בעיקר לאלה שלא רצו להתבולל בתרבות צרפת או שלא יכלו‬
‫להתבולל בה‪ .‬לציונות הייתה אפוא זכות קיום גם בחברה היהודית בתוניסיה‪.‬‬
‫ואולם מיד לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה הציונות בתוניסיה לציונות‬
‫מגשימה‪ ,‬ומאותו שלב היא ראתה את עתידו של היהודי בתוך מסגרת מדינית‬
‫לאומית מחוץ לחברה היהודית התוניסאית‪ ,‬קל וחומר מחוץ לחברה הסובבת‪.‬‬
‫הדרישה של הפעילים הציונים לאחר המלחמה הייתה לעלות לארץ ישראל לאלתר‬

‫ובכך לתרום תרומה של ממש להקמת הבית הלאומי היהודי‪.‬‬
‫משמעה העיקרי של הציונות המגשימה הוא שהפעילים הציונים ראו בציונות‬
‫אמצעי או מנוף להגשמת שאיפותיהם ולבניית עתידם מחוץ לתוניסיה‪ .‬אם‬
‫בעבר הייתה הציונות ביטוי למודרניזציה של החברה היהודית ואמצעי להשתלב‬
‫בפוליטיקה היהודית בתוניסיה‪ ,‬הרי שכעת‪ ,‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הייתה‬
‫הציונות חלופה לחיים בתוניסיה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הציונים היו הראשונים להבין‬
‫כי תמה תקופת הקיום היהודי בתוניסיה ואין להם עוד עתיד בארץ זו‪ .‬תמו וחלפו‬

‫‪241‬‬