Page 84 - הדרך לכט בנובמבר

‫‪ 82‬פרק ‪3‬‬

‫והוא קפץ על המציאה כמוצא שלל רב‪ .‬מאז נחפז להקדים את מדינות ערב‬
‫החברות באו"ם‪ ,‬שותפותיו למאבק המדיני במושב המיוחד‪ ,‬בהודעתו שיחרים את‬
‫הוועדה‪ ,‬ועד לסיום החקירה פעל המופתי בחוסר תיאום עם מנהיגי מדינות ערב‬

‫ובסתירה גמורה למדיניותן‪.‬‬
‫החלטת הוועדה למקד את החקירה רק בערביי ארץ ישראל (ולא במדינות‬
‫ערב)‪ ,‬ולפיכך לנהל את מגעיה בראש ובראשונה עם הוועד הערבי העליון‪41,‬‬
‫הסירה מעל מדינות ערב את נטל המאבק המדיני לפרק זמן מסוים‪ .‬הבריטים‬
‫והיהודים השלימו את ההכנות המעשיות לקראת בואה של הוועדה‪ ,‬ואילו הנציגים‬
‫הערבים שעבדו יחד באו"ם חזרו איש‪-‬איש לארצו והותירו את ניהול העניינים‬
‫בידי המופתי‪ .‬בספר זיכרונותיו תיאר מחמד עזת דרוזה‪ ,‬חבר הוועד הערבי העליון‪,‬‬
‫את האווירה וההכנות לקראת המערכה הצפויה‪ .‬התחושה בישיבות שכונסו בקהיר‪,‬‬
‫מקום מושבו של המופתי‪ ,‬הייתה של הפקרות וזלזול‪ .‬חלק מהבכירים ובהם‬
‫ג'מאל אלחוסיני‪ ,‬סגנו של חאג' אמין והיושב ראש בפועל של הוועד‪ ,‬כלל לא‬
‫נכחו בפגישות‪ ,‬אף שג'מאל אמור היה לשמש ככתובת שאליה תפנה הוועדה‪.‬‬
‫בדיונים‪ ,‬שנפתחו תדיר באיחור ניכר בהמתנה למופתי‪ ,‬נהג הלה לעסוק בזוטות‪.‬‬
‫חשדותיו וחששו ליוקרתו גרמו לו להקדיש את מרב הדיונים לנטרולם של אישים‬
‫ערבים שונים‪ ,‬לעיתים גם כשהיה ברור שהדבר יבוא על חשבון קידומו של העניין‬
‫הפלסטיני‪ .‬אלחוסיני לא הסכים לקבל רעיונות שהועלו בישיבות וכפה את דעותיו‬
‫על השאר‪ .‬דרוזה‪ ,‬שניהל ויכוחי סרק ארוכים עם חאג' אמין‪ ,‬הגיש את התפטרותו‬

‫מהוועד ביולי ‪ ,1947‬בשיא עבודתה של ועדת החקירה‪ ,‬כשהוא ממורמר וכואב‪42.‬‬
‫מצבו של הוועד הערבי העליון בארץ ישראל היה גם הוא בכי רע‪ .‬מזיכרונותיו‬
‫של הקונסול המצרי‪ ,‬אחמד פראג' טאיע‪ ,‬עולה תמונה עגומה של משרדו הראשי‬
‫של הארגון בירושלים‪ ,‬שכמעט ולא תפקד בתקופה הנדונה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬למדו‬
‫הקונסולים של מדינות ערב‪ ,‬שישבו בירושלים‪ ,‬מהעיתונות על תוכנם של נאומיהם‬
‫של נציגי הוועד הערבי העליון במושב המיוחד של האו"ם‪ ,‬שכן הפקיד שהועסק‬

‫במשרדי הוועד לא הצליח להשיג עותקים מנאומים אלה‪43.‬‬
‫למעשה נותרו בארץ ישראל רק שני חברי הוועד הערבי העליון כדי לקדם את‬
‫פני הוועדה‪ .‬ג'מאל אלחוסיני עזב ללבנון סמוך לתחילת החקירה והותיר לבדם את‬
‫ד"ר חוסין אלח'אלדי‪ ,‬מזכיר הוועד‪ ,‬ואת אחמד חלמי פאשא‪ .‬אנשי הוועד האחרים‬
‫שהו במצרים או בסוריה‪ .‬בהיעדרו של ג'מאל הבכיר‪ ,‬נשאו בנטל אלח'אלדי ואחמד‬
‫חלמי משוללי הסמכויות‪ .‬למרות סכומי הכסף הנכבדים שגייסו הערבים לצורך‬

‫‪Perspective’, William Roger Louis and Robert W. Stookey (eds.), The End of the‬‬ ‫‪4 1‬‬
‫‪ 42‬‬
‫‪Palestine Mandate, London 1986, p. 112‬‬ ‫‪ 43‬‬

‫‪UNA S-608-1, 5th Meeting, 16 June 1947‬‬
‫מחמד עזת דרוזה‪ ,‬מד'כראת מחמד עזת דרוזה‪ ,‬חלק חמישי‪ ,‬בירות ‪ ,1993‬עמ' ‪.583‬‬

‫אחמד פראג' טאיע‪ ,‬צפחאת מטויה ען פלסטין‪ ,‬קהיר ‪ ,1965‬עמ' ‪.55‬‬