Page 94 - הדרך לכט בנובמבר

‫‪ 92‬פרק ‪3‬‬

‫מהחברים וגרמו לקרע בוועדה‪ .‬הוד העריך כי הפרשה השפיעה מאוד על הוועדה‬

‫וכי הפילוג הפנימי שהיה בה מלכתחילה היה כעת לעובדה מוגמרת‪ .‬בתום שבע‬

‫ישיבות חשו רוב חברי הוועדה כי חלק מעמיתיהם מבקשים‪ ,‬בראש ובראשונה‪,‬‬
‫לעשות שימוש בכוחה כדי לנגח את הבריטים‪ 87.‬סלזר‪ ,‬נציג פרו‪ ,‬פנה לגרנדוס‬

‫והבטיח לו כי 'זוהי הפעם האחרונה שתשתמש בידי שלי כדי לסטור על לחיה של‬
‫אנגליה'‪88.‬‬

‫בסקירותיו הארוכות עבור מחלקת המדינה האמריקנית‪ ,‬תיאר מקאטי את‬

‫השבועיים הראשונים של עבודת הוועדה כ'היסחפות במערבולת'‪ .‬אבחנתו‬
‫השנייה‪ ,‬מדויקת וחשובה לא פחות‪ ,‬הייתה כי אונסקו"פ הבינה את טעויותיה‪89.‬‬

‫ואמנם מאזן הביניים של הוועדה הראה תמונה עגומה‪ :‬הספק עבודה דל בשל‬

‫הזמן הרב שהוקדש לדיוני סרק‪ ,‬וחמור מכך — מערכת יחסים מעורערת עם בעלי‬

‫הבית הבריטים‪ .‬חלקם של האחרונים במשבר לא היה מוטל בספק‪ ,‬אך החברים‬
‫בוועדה הבינו כי גם הם עצמם אינם יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם‪ 90.‬בדו"ח‬

‫המסכם שלו על חקירת הוועדה הפנה הוד אצבע מאשימה גם כלפי 'מספר חברים‬

‫ובעיקר (הנציגים של) יוגוסלביה‪ ,‬אורוגואי וגואטמלה'‪ ,‬שביצעו 'ניסיונות פסולים'‬

‫להתערב במערכת הצדק המקומית ובכך סיבכו את הוועדה‪ .‬הסבר נוסף של הוד‬

‫היה חסרונה של מדיניות חקירה ברורה שתפסוק האם ועד כמה צריכה הוועדה‬
‫להתערב בפניות מעין אלה‪ 91.‬לפחות מבחינה זו — גיבוש מדיניות חקירה —‬

‫הוועדה הפיקה את הלקחים‪ ,‬ומאות הפניות להתערבותה לטובתם של אזרחים‪,‬‬

‫של ארגונים או של תנועות‪ ,‬עתידות היו להידחות‪ .‬באותה רוח התקבלה בוועדה‬

‫גם תשובתו הרשמית של נציג בריטניה באו"ם לפניית הוועדה לארגון בעניין‬

‫הנידונים למוות‪ .‬בעקבות האיגרת‪ ,‬שחזרה על דברי גרני וקבעה כי גזר דין המוות‬

‫הוא חלק 'מהתהליך הנורמלי של המערכת המשפטית בארץ ישראל'‪ ,‬נערך בוועדה‬
‫דיון קצר ושקט למדי והתקבלה החלטה כי 'אין צורך להוסיף ולדון בפרשה'‪92.‬‬

‫‪ANA A1838/283 852/19/1/1, Hood to FO, 30 June 1947‬‬ ‫‪8 7‬‬
‫גרנדוס‪ ,‬כך נולדה מדינת ישראל‪ ,‬עמ' ‪.69‬‬ ‫‪ 88‬‬
‫‪8 9‬‬
‫‪NA 501.BB Palestine/6-3047, Macatee to S/S, 30 June 1947‬‬ ‫‪ 90‬‬
‫‪ 91‬‬
‫‪ANA A1838/283852/19/1/1, Hood to FO, 30 June 1947‬‬
‫’‪ .ANA A1838/283 852/20 P. 1, ‘Special Committee of Inquiry‬בריליי היוגוסלבי‬ ‫‪9 2‬‬
‫כיהן בתחילת החקירה כנציגה הבכיר של ארצו‪ .‬הוא הוחלף בסגנו‪ ,‬סימיץ‪ ,‬לאחר הישיבה‬
‫הראשונה שבה נידונה פרשיית הנידונים למוות‪ .‬בישיבה זו היה בריליי הקיצוני שבדוברים‬
‫נגד הבריטים‪ .‬ראו‪ .UNA S-608-1, 9th Meeting, 20 June 1947 :‬נראה שבעקבות‬
‫השתלחויותיו בבריטים‪ ,‬החליטו שולחיו להחליפו בסימיץ המחושב ממנו‪ .‬צעד זה קשור היה‬
‫כנראה לניסיונותיה של יוגוסלביה להתקרב לבריטניה‪ .‬כך מקובל להסביר את השינוי לרעה‬
‫שחל ביחס האוהד שגילו היוגוסלבים עד אז למאבקו של היישוב בבריטים‪ ,‬ונראה שהסבר‬
‫זה נכון גם לענייננו‪ .‬על המניעים שגרמו לשינוי מדיניות זה ראו‪ :‬שלח‪ ,‬הקשר היוגוסלבי‪,‬‬

‫עמ' ‪.193‬‬

‫‪UNA S-608-1, 25th Meeting, 9 July 1947‬‬