Page 197 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 197

‫‪ß‬דמעה על לחיו של העולם‪±∏∑ ß‬‬

‫חלוצים¨ בהאים‬            ‫לפי המסורת העמק הירדנית גוש האדמות הנקרא אום ג‪ß‬וני הוא מקומו של כפר אגין‬
       ‫ובדווים‬           ‫המשנאי ©שנזכר לדוגמה בתלמוד הירושלמי¨ שבת ב¨ ה®‪ Æ‬בשנות השמונים של המאה‬
                         ‫התשע עשרה קנה מנהיג הבהאים — עבדול בהא פחה¨ את האדמות ˚כ ∞∞∞≥ דונם˝‬
          ‫אום ג‪ß‬וני‬      ‫ויישב עליהן אריסים‪ Æ‬מדמי האריסות התפרנסה משפחתו‪ Æ‬גוש האדמות נרכש על ידי‬
                         ‫פקיד יק‪¢‬א בגליל התחתון חיים מרגליות קלווריסקי¨ כחלק מתכנית ההתיישבות בגליל‬
                         ‫התחתון ובעמק הירדן‪ Æ‬קלווריסקי נתקל בהתנגדות יק‪¢‬א לרכישה הגדולה אשר ביקרה‬
                         ‫קשות את הקנייה ותבעה ממנו למכור חצי מן השטח שרכש‪ Æ‬קלווריסקי מכר את‬
                         ‫שטחי אום ג‪ß‬וני ©דגניה® ודלייקה ©כיום קבוצת כנרת וחצר כנרת® לבנק אפ‪¢‬ק‪ Æ‬החצי‬

                                                          ‫השני¨ שנותר מהרכישה היה לימים המושבה כנרת‪Æ‬‬

                         ‫ארתור רופין¨ ניהל אז את שלוחת יפו של המשרד הארץ ישראלי של ההסתדרות הציונית‬
                         ‫שלשכתה המרכזית הייתה אז בגרמניה‪ Æ‬המשרד היה אחראי על ההתיישבות היהודית‬
                         ‫הציונית החדשה בארץ ישראל‪ Æ‬רופין החליט להקים באום ג‪ß‬וני חווה ציונית שנייה‬
                         ‫שתהיה מנוהלת על ידי נציגי פועלי הגליל שהיו מאורגנים בהסתדרות ‪ß‬החורש‪ Æß‬שישה‬
                         ‫פועלים ופועלת אחת בצירוף משפחת אברמסון העניפה שעלתה מאוקראינה בעלייה‬
                         ‫השנייה¨ התיישבו במקום בחושות של החווה הפרסית הבהאית לצד כמה משפחות‬
                         ‫בדוויות מתושבות המקום‪ Æ‬רופין דיווח למשרד הארץ ישראלי¨ רק על ששת הפועלים‬
                         ‫ואילו הצעירה והמשפחה נשמטו מן הרישום ההיסטורי‪ Æ‬השמטה זו עוררה תרעומת‬
                         ‫בקרב המשפחה והפועלת ועתה אנו עושים צדק עם תרומתן‪ Æ‬שנה לאחר שהחבורה‬
                         ‫קשרה עצמה למקום היא נקראה שוב על ידי רופין להיות גרעין לקבוצה שהייתה צריכה‬
                         ‫לעזור ליישב אדמות ציוניות אחרות במרחביה‪ Æ‬רופין הביא במקומה לאום ג‪ß‬וני קבוצת‬
                         ‫פועלים שעבדה בחצר כנרת בעבר¨ ארגנה במקום שביתה נגד הפקיד הממונה ובשל כך‬
                         ‫גורשה מן החווה‪ Æ‬הקבוצה שגלתה לחדרה והתגבשה בה נקראה ‪ß‬הקומונה החדרתית‪Æß‬‬
                         ‫בראש הקבוצה החדשה שהגיעה לאום ג‪ß‬וני עמד יוסף בוסל‪ Æ‬יוסף בוסל השקיע מחשבה‬
                         ‫על גורל פועלי העלייה השנייה ועמד על כך שפועל עברי צריך מרחב ויזמה¨ צריך לנהל‬
                         ‫את חייו בעצמו וליצור צורת חיים המתאימה לחלומותיו לחידוש האדם‪ Æ‬הוא אינו זקוק‬
                         ‫לפיקוח של מומחים ולפערים בשכר בין הפועלים‪ Æ‬בוסל נתן למקום את השם דגניה‬

                                        ‫על שם חמשת מיני הדגנים של ארץ ישראל המוכרים מספרות חז‪¢‬ל‪Æ‬‬

‫מימין∫ מתישבי אום ג‪ß‬וני‬  ‫על מנת להבין את חשיבותה ההיסטורית של דגניה עלינו להבין מעט את המינוחים‬
    ‫בתצלום משנת ≤‪Ʊπ±‬‬    ‫המורכבים המתארים את ההתיישבות הציונית דאז‪ Æ‬השמות ‪ß‬קבוצה‪ ß‬ו‪ß‬קיבוץ‪ ß‬מציינים‬
   ‫משמאל∫ טקס חנוכת‬      ‫צורת חיים המשלבת את עקרון הקואופרציה — כלומר ייצור צורכי החיים במשותף¨‬
   ‫שחזור הצריף הראשון‬    ‫על ידי קומונה שגם צורכת במשותף ©אכילה משותפת¨ חינוך משותף וכו‪ ¨®ß‬חבריה‬
                         ‫מחויבים למשימות לאומיות כמו התיישבות חקלאית¨ חינוך ומעורבות בחברה הסובבת‪Æ‬‬
‫באום ג‪ß‬וני בנוכחות נשיא‬  ‫בתחילה השתמשו בשני השמות¨ קבוצה וקיבוץ¨ לחלופין אך מ ‪ ±π≤±‬השמות הללו‬
    ‫המדינה בשנת ∞‪Æ≤∞±‬‬
   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202