Page 264 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 264
≤μ¥מסלול ±¥
סכר דגניה¨ שאנו עומדים מולו¨ הוקם ביזמת פנחס רוטנברג ב ≤≥ ¨±πכאחד המתקנים
הקשורים במפעל החשמל שהקים בנהריים¨ מדרום לנו ©ראו מסלול ßדמעה על לחיו של
העולם Æ® ßהסכר נועד לשלוט ולווסת את מפלסי הכנרת על מנת לאפשר תפעול רצוף
של מפעל הפקת החשמל Æלצורך הקמת הסכר העמיקו מהנדסיו של רוטנברג את אפיק
הירדן עד לגובה של ≤±¥מ ßמתחת לפני הים Æעל ידי כך התאפשר ניצול של יותר מים
מהכנרת Æבחורף הסכר היה נסגר כדי להעלות את מפלס הכנרת ככל האפשר ובקיץ
הוא היה נפתח בצורה מבוקרת כדי לאפשר זרימה קבועה של מים למפעל החשמל
במשך כל ימות השנהÆ
סכר דגניה במבט
מאתר ירדנית
מפלסי הכנרת לפני הקמת סכר דגניה נעו בין ∞ ≤∞πÆμמ ßמתחת לפני הים לבין ≤±±מß
מתחת לפני הים בערך¨ דהיינו משרעת ©הפרש® של כ ±Æμמ ßבין המינימום למקסימוםÆ
לאחר הקמת הסכר גדלה המשרעת של המפלסים ל ≥ מ ßבערך Æאז קבעה ממשלת
המנדט הבריטי קו אדום עליון של ≤∞πמ ßמתחת לפני הים ©מעל לקו זה קיימת סכנת
הצפה של היישובים בסביבה® וקו אדום תחתון של ≤ ≤±מ ßמתחת לפני הים המציין
את המפלס שמתחת לו אין לשאוב עוד ©בעקבות מיעוט הגשמים בשנים ∏≤∞∞±≠±ππ
הכריז נציב המים על הורדת הקו האדום התחתון עד ∞ ≤±μÆμמתחת לפני הים®Æ
הקווים האדומים נקבעו לאחר משא ומתן ארוך וממושך בין רוטנברג ואנשיו לבין
ממשלת המנדט בהתחשב¨ מצד אחד¨ בסכנת ההצפה בטבריה וביישובים אחרים¨
אם המפלס יעלה מעל הקו המותר¨ ובהתחשב¨ מצד אחר¨ בהתנגדות חזקה מצד
כוהני הדת במנזרים סביב הכנרת לאפשרות של פגיעה באגם המקודש במקרה של
מפלס נמוך מאודÆ
במלחמת העצמאות נכבש מפעל החשמל בנהריים על ידי הצבא הירדני והעיראקי
ותחנת הכוח פסקה מלפעול Æעד שנת ±π∂¥חזרו מפלסי הכנרת למצבם הטבעי פחות
או יותר והמשרעת חזרה להיות כ ±Æμמ Æßבשנת ±π∂¥עם השלמתו של של המוביל
הארצי שוב חלה עלייה במשרעת של מפלס הכנרת¨ אבל הפעם הופעל הסכר במטרה
לאפשר מכסימום שאיבה במוביל הארצי Æפירוש הדבר הוא שחרור של מינימום מים
בסכר דגניה Æבמצב משק המים כיום בישראל הסכנה של הצפת היישובים סביב הכנרת
איננה נשמעת כה מאיימת¨ אך בשנת ¨±π∂πשהייתה גשומה מאוד ©גם השנים שקדמו
לה היו גשומות® נפתח סכר דגניה מאוחר מדי∫ מפלס המים המשיך לעלות ועבר ב ∞∑
ס¢מ את הקו האדום Æבטבריה וביישובים האחרים שלחופי האגם נגרמו נזקים כבדים