Page 35 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 35

‫ארץ עמים רבים ‪≤μ‬‬

‫מה מקור השם ‪ß‬כנרת‪øß‬‬      ‫©ומכאן השם ‪ß‬ים גינוסר‪ ß‬בתקופת הבית השני בפי יוסף בן מתתיהו¨ או השם ‪ß‬ים טיבריה‪ß‬‬
‫כפי שהראה מנדל נון¨‬      ‫בפי הערבים באלף השנים האחרונות®‪ Æ‬גם חכמי התלמוד שדנו על מקור השם ‪ß‬כנרת‪ß‬‬
‫חוקר הכנרת¨ טעות היא‬     ‫התייחסו לשם העיר ולא לשם הימה∫ ‪ß‬ולמה נקרא שמה ©של העיר® כנרת‪ ø‬משום דמתיקי‬
‫להניח שמקור השם‬
‫בדמיון¨ לכאורה¨ עם כלי‬        ‫פירהא ¸כקלא˛ דכינרי © משום שמתוקים פרותיה ¸כקול˛ הכינור®‪ ß‬מגילה ו ע‪¢‬א‪Æ‬‬
‫הכינור‪ Æ‬חכמי התלמוד‬
‫©במאמרם המצוטט‬           ‫החל משנות השלושים של המאה העשרים נערכו בתל חפירות בחסות הכנסייה‬
‫כאן בגוף הטקסט® לא‬       ‫הגרמנית ©בעלת השטח® ומוסדות אקדמיים שונים מאירופה‪ Æ‬בשנות השמונים החלה‬
‫התכוונו לכלי הכינור‬      ‫משלחת בראשות הארכאולוג הגרמני הנודע פולקמר פריץ לחפור בתל¨ וממשיכי דרכו¨‬
‫אלא לצמח הכינרי ©עץ‬      ‫משלחת משותפת גרמנית≠הולנדית≠שוויצרית≠פינית בראשות סטפן מונגר¨ יורגן‬
‫השיזף‪ ®ø‬ודבריהם כלל‬      ‫זנגנברג ויוהאן פקלה ממשיכים עד היום ©∞‪ ®≤∞±‬בחקר התל‪ Æ‬החפירות הניבו ממצאים‬
‫אינם עוסקים בימה‬         ‫רבים מתקופות שונות¨ החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה ההלניסטית¨‬
‫אלא בעיר‪ Æ‬יתירה מזו‬      ‫פרק זמן של כ ∞∞∞¨≥ שנה‪ Æ‬היו גם הפתעות לא מעטות∫ הגדולה שבהן היא ללא ספק‬
‫דמות הכינור המקראי‬       ‫עובדת קיומה של עיר כנענית גדולה בשטח של כ ∞∞‪ ±‬דונמים¨ שבמאה האחת עשרה‬
‫כלל אינה דומה לצורת‬      ‫לפסה‪¢‬נ ©היא ראשית תקופת הברזל¨ תקופת יהושע והשופטים® השתרעה על פני כל‬
‫הכנרת‪ Æ‬עורך הסוגיה‬       ‫הגבעה¨ מחוף הכנרת ועד לפסגה שאנו עומדים עליה ©כולל לפחות חלק מן המדרון‬
‫התלמודית כנראה טעה‬       ‫הדרומי של הגבעה¨ התפוס היום ברובו על ידי מתקן המוביל הארצי®‪ Æ‬בכל מקום‬
‫וחשב שפירוש המונח‬        ‫שבו חפרו הארכאולוגים במדרון התל לכיוון הכנרת¨ מצאו היישר מתחת לפני השטח‬
‫‪ß‬כינרי‪ ß‬הוא כינור ולכן‬   ‫שרידי יישוב זה¨ שהחומה הרחבה שנתגלתה לראשונה בראש הגבעה הקיפה אותו‪Æ‬‬
‫הוסיף את המילה ‪ß‬כקלא‪ß‬‬    ‫עד לאחרונה היה מקובל לחשוב שהכנענים¨ שרבות מעריהם ©כגון חצור® נחרבו —‬
‫© כקול®‪ Æ‬היום סבורים‬     ‫אולי על ידי שבטי ישראל — לא הצליחו להתאושש באזור זה‪ Æ‬והנה מתברר¨ שבזמן‬
‫החוקרים¨ שהשם כנרת¨‬      ‫שבחצור הגדולה הייתה התיישבות ענייה¨ בכנרת פרחה ושגשגה עיר גדולה¨ שהאפילה‬
‫שניתן לעיר הכנענית‬       ‫על כל יישובי הגליל המזרחי וכנראה שלטה פוליטית על האזור כולו ©בהמשך נבקר‬
‫שהתפתחה כאן¨ קשור‬        ‫בתל הדר שאולי שימש אז מעין שלוחה של העיר בחוף המזרחי של הימה®‪ Æ‬מי היו‬
‫בפולחנה של האלה כנרת¨‬    ‫תושבי העיר בתקופה זו¨ שקדמה לגיבוש הממלכות גשור¨ ארם וישראל‪ ø‬האם היו‬
‫בת זוגו של כינר המופיע‬   ‫אלה כנענים פליטי העיר חצור שנחרבה‪ ø‬או שמא אוכלוסייה מקומית פרוטו ©כלומר¨‬
‫בפנתיאון הכנעני של‬       ‫קדם® גשורית או ארמית¨ שמקורה ממזרח לאגם‪ ø‬ואולי כבר אז גרו בעיר מהגרים‬
‫העיר אוגרית‪ ª‬אפשר גם‬     ‫שזה מקרוב באו¨ מתנחלי השבט הישראלי נפתלי — כפי שנרמז מהזכרת שם העיר‬
‫שמשמעות השם נוגעת‬        ‫בספר יהושע‪ ø‬אלה שאלות העולות מן הממצא המפתיע¨ שטרם ניתנה עליהן תשובה‪ª‬‬
‫לפולחן הקשור בכל זאת‬     ‫בין הממצאים הקטנים שנחשפו באתר נמצאו כלי חרס רבים¨ חפצי פולחן¨ חותמות‬
‫לנגינה בכינור¨ כלי שהיה‬  ‫וטביעות חותם — כולל טביעת עקרב ייחודית על ידית פיטס ©כלי אגירה גדול®¨ פסלוני‬
 ‫בשימוש במקדשי קדם‪Æ‬‬
                                                                             ‫ברונזה¨ עצמות בעלי חיים ועוד‪Æ‬‬

                         ‫הממצאים הללו מלמדים שעל התרבות במקום¨ שמאפייניה הם בעיקר כנעניים¨ השפיעו‬
                         ‫תרבויות סוריה מצפון ופניקיה ממערב‪ Æ‬יש הסוברים שהסיבה המרכזית לפריחתה של‬
                         ‫העיר באותה תקופה הייתה התפקיד שמילאה בסחר נחושת וברונזה שעבר דרך עמק‬
                         ‫הירדן בזמן שהסחר הבין לאומי בהם ירד באגן הים התיכון ©בבדיקות שנערכו בכרי‬
                         ‫דשא הישנה¨ למרגלות התל נמצאו גם מטילים שלמים מברונזה שתוארכו לתקופה‬
                         ‫זו®‪ Æ‬אך עדיין רב הנסתר על הגלוי¨ ורק המשך החפירות באתר¨ המתוכננות לטווח ארוך¨‬

                                                                          ‫ישפוך אור נוסף על אתר חידתי זה‪Æ‬‬

                         ‫מן הפסגה הדרומית נרד חזרה לכיוון השער‪ Æ‬לפני שנרד נתרשם משרידי המבנים‬
                         ‫מתקופת הברזל שנחשפו כאן¨ באזור האקרופוליס של העיר הישראלית¨ מן המאה‬
                         ‫השמינית לפסה‪¢‬נ ©מצב השתמרותם אינו טוב®‪ Æ‬כאן נמצאו קערית תמרוקים מעוטרת‬
                         ‫בדמות אריה בעל פה פעור¨ מחרשה שלמה מברזל¨ ושלושה אוסטרקונים ©חרסים עם‬

                                                            ‫כתובות® שעל אחד מהם היה כתוב ‪ß‬כד השער ‪ÆßÆÆÆ‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40