Page 108 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 108
106
איור :154קטע של ביצור הבנוי אבני גזית עם סיתות שוליים בדרום־מערב האתר
ארכאולוגיה בשנים ,2006–2005שעדיין לא התפרסמו ,התברר שביצורים אלה ראו :ד’ אדן־ביוביץ’‘ ,רשימת ערי חומה והעדות 3
הוקמו תוך כדי ניצול מבנים וקטעי חומה מתקופת הברונזה התיכונה והברזל (איור הארכיאולוגית־היסטורית מיודפת ומגמלא’ ,תרביץ ,סו
4
.)155תופעה זו ידועה מתלים אחרים ביהודה ,כגון תל עזקה ,תל שילה ותל גזר3. (תשנ”ז) ,עמ’ ;470–449זיסו ,חומות. 5
המבצר הוקף חומה שלאורכה מגדלים ,בחנים ושערים .וו”ד קארול מסר תיאור ’ — ‘a large four-chambered tombקארול ,ביתר ,עמ’ ,86
מפורט מלווה בתכנית סכמטית של הביצורים .החוקר התרשם שהביצורים נבנו 6
באופן מרושל ,המעיד על בנייה חפוזה ,והעריך שהביצורים תוקנו בידי חיילי .97–91 7
הצבא הרומי לאחר כיבוש המקום .קארול דיווח על שתי מערכות של חללים תת־ לצילום ופירוט על מערת הקולומבריום ראוE. Zickermann, : 8
קרקעיים במזרח החורבה ,והעריך שאלה היו מערכות קבורה .המערכות כללו .‘Chirbet el-jehūd (bettīr)’, ZDPV, 29 (1906), pp. 51-72
אולם מרכזי מלבני (האחד מהם מידותיו 3.5x16מ’ ,ומידותיו של האחר 3.5x8מ’) על המקווה ראו :ד’ עמית‘ ,מקוואות טהרה מימי בית
ובדופנותיהם נחצבו חדרים רבועים 4.נראה שאלה מערות בית בד מטיפוס המוכר שני בהר־חברון’ ,עבודת מוסמך ,האוניברסיטה העברית
מאתרים אחרים ביהודה (למשל בגבעון ובחורבת אל־עין) .על הימצאות מערת
קולומבריום באתר מסרו חוקרים אחדים .מפקח העתיקות סא”ס חוסייני תיעד בירושלים ,תשנ”ז ,עמ’ .16–15
קארול ,ביתר ,עמ’ .86–85
מקווה טהרה חצוב במדרון התל5.
מערות קבורה :בקצה הדרומי־המערבי של האתר סקר קארול מערת קבורה לדיווח קצר על הגלוסקמה ראו :קלרמון־גאנו ,מחקרים,
ששולבה במבנה קבר שיח’ .המערה כללה חדר רבוע שבמרכזו בור עמידה עמ’ .463
וסביבו מדפים 6.בקרבתה אותר פתח למערה נוספת שנמצא חסום בעפר .שארל
קלרמון־גאנו תיאר גלוסקמה שכביכול נמצאה בבתיר 7.בשנת 1906נתגלה בביתר ראו :ח’ אשל‘ ,גביע כסף שעליו תיאורים הומו־ארוטיים
גביע כסף מפואר ועליו תיאורים הומו־ארוטיים .הגביע מצא לבסוף את דרכו אל שהתגלה בביתר ב־ ,’1906ב’ זיסו (עורך)...‘ ,בהר ובערבה
המוזאון הבריטי ,שם הוא מוצג .לדעת אשל הגביע הובא לביתר במהלך המרד נגב כנרות ובשפלה( ’...יהושע יא ,ב) :קובץ מחקרים מוגשים
כשלל שנתפס מידי הרומאים8. לפרופ’ עמוס קלונר ,ירושלים תשע”ג ,עמ’ .240–233
ממצאים :החרסים שאסף קארול זוהו בידי וו”פ אולברייט כשייכים לתקופת הברזל,
לתקופה הפרסית ,ההלניסטית והרומית הקדומה .כן נמצאו חרסים בודדים מן
התקופה הרומית המאוחרת ,הביזנטית והערבית .ברוך קירשנר פרסם קבוצת כלים