Page 21 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 21

‫מבוא ‪19‬‬

‫יונינה טלמון ניסתה בראשית שנות השישים של המאה הקודמת לערוך ניתוח מקיף של‬
‫התופעה המשיחית מהיבט סוציולוגי‪ ,‬וזהו עדיין הניסיון השיטתי והמקיף ביותר לניתוח‬
‫הנושא בכלים הלקוחים ממדעי החברה‪ 32.‬היא הציעה מספר הכללות נרחבות בנוגע להגדרת‬
‫המשיחיות‪ ,‬לגורמים להתהוותן של תנועות משיחיות‪ ,‬לאפיונם של המצטרפים לתנועות‬
‫אלו‪ ,‬להתמודדותן של התנועות עם משברים וכישלונות‪ ,‬ועוד‪ .‬אחד המאפיינים הבולטים‬
‫ביותר‪ ,‬השב ומתגלה בחקר תנועות משיחיות בתקופות שונות ובמקומות שונים‪ ,‬הוא‬
‫התעוררותן של תנועות אלו בקרב מי שנפגעו ממשבר קשה‪ :‬איכרים מדוכאים‪ ,‬העניים‬
‫ביותר בערים‪ ,‬עמים הנשלטים על ידי מעצמות קולוניאליות וכדומה‪ 33.‬דבר זה הביא‬
‫לתפיסת התנועות המשיחיות כסוג של "אופיום להמונים"‪ ,‬כלומר כאמצעי להסחת דעתם‬
‫של המדוכאים מקשייהם האובייקטיביים באמצעות יצירת מערכת של ציפיות לגאולה‪ .‬על‬
‫פי תפיסה זו‪ ,‬המשיחיות נוטעת אמנם אופטימיות ותקווה בליבם של המדוכאים‪ ,‬אולם‬

                       ‫אלו באות במקום פעילות אמיתית‪ ,‬ריאלית‪ ,‬לשיפור מצבם‪34.‬‬
‫אולם טלמון מדגישה כי הגורם להתעוררות המשיחית אינו המשבר–הכלכלי‪ ,‬החברתי‬
‫או המדיני — כשלעצמו‪ ,‬אלא תחושת ה"קיפוח היחסי" (‪ )relative deprivation‬הנוצרת‬
‫בעקבותיו‪ 35.‬כלומר‪ ,‬הכרתם של פרט או קבוצה שהם אינם מסוגלים עוד להגשים את‬
‫ציפיותיהם מעצמם‪ .‬תחושה זו אינה משקפת דווקא מציאות אובייקטיבית של קיפוח‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫כמשתמע משמה‪ ,‬מציאות יחסית‪ .‬גורם מרכזי בהבנת מושג זה הוא קבוצת ההתייחסות של‬
‫החברה החשה את עצמה מקופחת‪ .‬כך למשל‪ ,‬אף על פי שרמת החיים של מהגרים מן הכפר‬
‫אל העיר בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים השתפרה בהשוואה למצבם‬
‫שלפני כן‪ ,‬נוצרה אצלם תחושת קיפוח יחסי‪ ,‬שכן ההגירה נעשתה בציפיה לשיפור ברמת‬
‫חייהם‪ ,‬והמפגש עם האוכלוסיה העירונית המפותחת חיזק ציפיה זו והביא ליצירתה של‬
‫מערכת ציפיות חדשה וגבוהה יותר; ומשנבצר מהמהגרים להגשים אותן נוצרה אצלם תחושת‬
‫קיפוח יחסי‪ .‬השינוי בקבוצת ההתייחסות (מאוכלוסיה כפרית שרמת חייה נמוכה לאוכלוסיה‬
‫עירונית מבוססת) הוליד תחושת קיפוח יחסי‪ ,‬אף על פי שתנאי החיים האובייקטיביים‬
‫השתפרו‪ 36.‬דוגמה בולטת ומפורסמת לדגם זה של תחושת–קיפוח בהקשר המשיחי הציג פיטר‬

                ‫ראו‪ :‬טלמון‪ ,‬בעקבות המילניום; טלמון‪ ,‬תנועות מילנריות; טלמון‪ ,‬מילנריזם‪.‬‬    ‫‪3	 2‬‬
‫טלמון‪ ,‬בעקבות המילניום‪ ,‬עמ' ‪ .136‬טלמון מציינת כי נוסף למצב ההתחלתי הגרוע של בני‬          ‫‪3	 3‬‬
‫שכבות אלו‪ ,‬ניתן למצוא ברקע ההתעוררות המשיחית גם אסונות דוגמת מגיפות‪ ,‬שריפות‪,‬‬             ‫‪	34‬‬
                                                                                         ‫‪3	 5‬‬
                                                      ‫שיטפונות‪ ,‬בצורת‪ ,‬מלחמה וכדומה‪.‬‬
                                                                                    ‫שם‪.‬‬  ‫‪	36‬‬

‫המושג "‪ "relative deprivation‬נטבע לראשונה בידי סמואל סטאופר (‪)Samuel A. Stouffer‬‬
‫בספרו ‪ .The American Soldier, Princeton 1949‬המושג פותח ועובד בידי וולטר רנסימן‬
‫‪ .Walter Runciman, Relative Deprivation and Social Justice, Routledge 1966‬מחקר‬
‫זה תרם רבות לעשייתו של המושג לכלי ניתוח חשוב בתחומי הסוציולוגיה בכלל‪ ,‬והקרימינולוגיה‬
‫וחקר תנועות רדיקליות פוליטיות ודתיות בפרט‪ .‬על מושג זה בהקשר המשיחי ראו גם אברל‪,‬‬

                                                                            ‫קיפוח יחסי‪.‬‬
‫וראו למשל‪Michael Barkun, Disaster and the Millenium, New Haven 1974, pp. :‬‬

                                                                                ‫‪.35-36‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26