Page 78 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 78

‫‪ 76‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫התעמולה המשיחית האינטסיבית שניהל הלוי מירושלים חושפת פן נוסף של הצינורות‬
                                          ‫שבהם הופצו המידע והבשורה המשיחית‪.‬‬

‫אברהם הלוי נולד בספרד‪ ,‬ככל הנראה בסוף שנות החמישים או בתחילת שנות השישים של‬
‫המאה החמש עשרה‪ 142,‬ושם רכש את השכלתו התורנית ואף חיבר את מאמריו הראשונים‪143.‬‬
‫בספרד הוא היה קשור לחוג “ספר המשיב" שהזכרתי לעיל‪ ,‬ובכתביו הוא אכן מזכיר‬
‫פרקטיקות מאגיות הקשורות לחוג זה שבהן הוא עשה שימוש‪ 144.‬הוא עזב את ספרד בזמן‬
‫הגירוש או בסמוך אליו ועבר לפורטוגל‪ 145,‬שבה עברו עליו מוראות ההמרה הכפויה בשנת‬
‫‪ 1497‬וההתנכלות השיטתית של השלטונות כלפי היהודים בחודשים שקדמו לה‪ .‬הוא היה‬
‫ככל הנראה עד ל"טבח ליסבון" בשנת ‪ 146,1506‬שבעקבותיו אפשרו השלטונות לנוצרים‬
‫החדשים שהיו מעוניינים בכך לעזוב את פורטוגל ונראה כי הוא ניצל הזדמנות זו‪147.‬‬

‫בשני מאמרים מרכזיים‪" :‬המקובל ר' אברהם בן אליעזר הלוי"‪ ,‬קרית ספר ב (תרפ"ה‪-‬תרפ"ו)‪,‬‬
‫עמ' ‪“ ;273-269 ,138-101‬פרקים מתולדות ספרות הקבלה‪ .‬פרק ט חקירות חדשות על ר' אברהם‬
‫בן אליעזר הלוי"‪ ,‬שם ז (תר"צ‪-‬תרצ"א)‪ ,‬עמ' ‪ .456-440 ,165-149‬סיכום של שני מאמרים אלו‬
‫יחד עם מידע חדש שהתוסף הובא במבוא למהדורת הצילום למשרא קטרין דפוס קושטא ר"ע‪,‬‬
‫אשר יצא בשנת תשל"ח לרגל מלאת שמונים שנה לשלום‪ .‬לאברהם הלוי הוקדשה גם עבודת‬

                                       ‫הדוקטור של עירא רובינסון‪ :‬רובינסון‪ ,‬אברהם הלוי‪.‬‬
‫‪ 	142‬הלוי מזכיר במפורש את מוצאו הספרדי באיגרת משנת רפ"ה (‪" :)1525‬לפי שבימי ילדותי ראיתי‬
‫זה בספרד" (שלום‪ ,‬חקירות חדשות‪ ,‬עמ' ‪ ;)448‬וראו גם בית–אריה ושלום‪ ,‬מבוא למשרא קטרין‪,‬‬

                    ‫עמ' ‪ .10‬להערכה מעט מאוחרת יותר ראו רובינסון‪ ,‬אברהם הלוי‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬
‫‪ 	143‬מאמר מסורת החכמה ומגילת אמרפל — ראו בית–אריה ושלום‪ ,‬מבוא למשרא קטרין‪ ,‬עמ' ‪,28-27‬‬

                                                                                    ‫‪.30‬‬
                                                    ‫‪ 1	 44‬אידל‪ ,‬מיסטיקאים משיחיים‪ ,‬עמ' ‪.133‬‬
                      ‫‪ 	145‬רובינסון‪ ,‬אברהם הלוי‪ ,‬עמ' ‪ ;64-63‬בנמלך‪ ,‬אנוסי פורטוגל‪ ,‬עמ' ‪.308‬‬
‫‪ 1	 46‬בעקבות גילוים של אנוסים אשר חגגו את הפסח‪ ,‬ולאחר שהופצה שמועה שלפיה נוצרים חדשים‬
‫בזו למה שנתפס כהתגלות של הבתולה הקדושה במנזר הדומיניקני בליסבון‪ ,‬ערכו תושבי העיר‬
                 ‫טבח בנוצרים החדשים‪ .‬על אירוע זה ראו ירושלמי‪ ,‬טבח ליסבון‪ ,‬עמ' ‪.16-6‬‬
‫‪ 	147‬אידל ובית–אריה הציעו אמנם כי הלוי שהה בתלמסאן שבצפון אפריקה בשנת רנ"ח (‪ )1498‬לאחר‬
‫שעזב את פורטוגל יחד עם קבוצה קטנה של יחידי סגולה שהצליחו להימנע מלהמיר את דתם‪,‬‬
‫וכי גיסו אברהם זכות כתב עבורו מאמר אסטרולוגי באותה שנה (ראו בית–אריה ואידל‪ ,‬מאמר‬
‫על הקץ‪ ,‬עמ' ‪ ,)179‬אולם נוסח ההקדשה של המאמר אינו נראה כמתאים לפליט אשר רק זמן‬
‫קצר לפני כן הצליח להימלט מפורטוגל (וראו על כך רובינסון‪ ,‬אברהם הלוי‪ ,‬עמ' ‪ .)63‬נוסף‬
‫לכך‪ ,‬יעדו הסופי של הלוי היה ארץ ישראל‪ ,‬ואם הוא שהה בצפון אפריקה בשנת ‪ 1498‬הוא היה‬
‫יכול להמשיך ישירות לארץ ישראל‪ ,‬ולא היה נזקק למסלול המפותל דרך איטליה‪ ,‬ממנה לאזור‬
‫הבלקן ומשם למצרים ולארץ ישראל‪ ,‬כפי שעשה בסופו של דבר‪ .‬ועוד‪ :‬מרבית החברים בקבוצת‬
‫הניצולים הזכירו בגאווה את הצלתם משמד ואת עמידתם על דתם בהזדמנויות שונות‪ ,‬ואף על פי‬
‫שהאוטוביוגרפיה של הלוי לא שרדה‪ ,‬לּו השתייך לקבוצה זו סביר היה כי ִיָּמ ֵצא אזכור לכך במקום‬
‫כלשהו בכתביו או בהתייחסויות אליו מצדם של מחברים אחרים‪ .‬אין להתפלא מדוע הלוי לא‬
‫פרסם את המרתו באונס‪ ,‬שכן רבים מהחכמים אשר נאנסו להתנצר בפורטוגל לא התגאו בעברם‬
‫כאנוסים ואף ביקשו להסתיר אותו‪ .‬דוגמה בולטת לכך היא מקרהו של ר' לוי בן חביב‪ ,‬אשר‬
‫חשף את עברו כאנוס בפורטוגל רק בעקבות הרמיזות שרמז כלפיו ר' יעקב בירב בעת פולמוס‬
   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83