Page 105 - GQ 12
P. 105

‫ ינרבטו ילבב דוקינב ילארשי־ץרא אטבמ ‪:‬בקעיל רוכז תשודק ‪103‬‬

                                                                              ‫א‬

                                                           ‫א ֹו ְמ ָנם ַל ְעש ֹות ת ֹו ֵכח ֹות‬
                                                              ‫ִב ְמ ַע ֵוול ְב ֵני ְנכ ֹוח ֹות‬
                                                             ‫גם ֵזי ֵכר ִני ָניו ִל ְמח ֹות‬
                                                               ‫ִדי ֵבר ז ֹו ֵכר ִנ ְש ָכח ֹות‬

                                                              ‫ִהי ְר ִקיב ֵשם ְר ָש ִעים‬      ‫‪	5‬‬
                                                            ‫ו ִאי ֵבד ֵזי ֵכר ַמ ְר ִשי ִעים‬
                                                           ‫ֵזי ֵכר ט ֹוב ֵאין ְלפ ֹו ְש ִעים‬

                                                              ‫ָחש ְלַא ֵביד נ ֹו ָש ִעים‬

                                                        ‫ָט ַמן וָא ַרב ַל ְעכ ֹור‬
                                                       ‫‪ְ 1	 0‬י ָש ִרים ָיצאּו ִמכ ֹור‬
                                               ‫כי [לא א] ָבה ַר ְח ִמים ִל ְזכ ֹור‬
                                                      ‫ל ָרע ָתם ָזכ ֹור ִת ְזכ ֹור‬

                          ‫ככ' ָזכור את אשר עׂשה לך עמלק (דברים כה‪ ,‬יז)‬
                 ‫ונ' ִז ְכר ֹו ֹא ֵבד ִמ ִני ָא ֵרץ ולא ֵשם לו על פני חּוץ (איוב יח‪ ,‬יז)‬
            ‫‪ 	15‬ונ' ִי ָז ֵכר ַע ֹון ַאב ֹו ָתיו אל יי ו ַח ַטאת ִאמ ֹו ַאל ִתמח (תהלים קט‪ ,‬יד)‬
 ‫ונ' ֵאין ִז ְכר ֹון ָל ִראש ֹו ִנים וגם ָלַאחר ֹו ִנים ֵש ִיהיּו לא ִיהיה ָל ֵהם זכר ֹון עם ֵש ִיהיּו‬

                                                  ‫ָלַא ְחר ֹו ָנה (קהלת א‪ ,‬יא)‬
                 ‫    ָלַאחר ֹו ָנה ִי ְפק ֹוד ְשמ ֹו ‪ּ /‬ו ְב[ד] ֹור אח[ד] ִי ַמ[ח] ְשמ ֹו ‪/‬‬
    ‫     ְב ַהבהב ְיש[ימו] ‪ְ /‬ו ִימ ֵנה ַעם ח ֹו ְש ֵבי ְשמ ֹו ב <מגן אברהם>‬

                                                                                                ‫פיוט א‬
‫‪ 1‬לעשות תוכחות‪ :‬על פי תהלים קמט‪ ,‬ז‪ 2  .‬במעול‪ :‬השווה תהלים עא‪ ,‬ד‪ .‬בני נכוחות‪ :‬אלה ישראל ההולכים‬
‫בדרך ישרה‪ 3  .‬ניניו‪ :‬הם בני עמלק‪ 4  .‬דיבר‪ :‬את זה ציווה‪ .‬זוכר נשכחות‪ :‬כינוי לאל על פי 'כי זוכר כל הנשכחות‬
‫אתה'‪ 5  .‬הירקיב שם רשעים‪ :‬הוא האל‪ ,‬ועל פי משלי י‪ ,‬ז‪ 6  .‬ואיבד זיכר‪ :‬על פי ישעיהו כו‪ ,‬יד‪ 8  .‬חש‪ :‬הנושא‬
‫הוא עמלק‪ 10  .‬ישרים יצאו מכור‪ :‬הוא כינוי לישראל שנמלטו משעבוד מצרים‪ ,‬כור הברזל (דברים ד‪ ,‬כ)‪ .‬לחריזת‬
‫מילת 'כור' בחולם השווה מחזור פיוטי רבי יניי‪ ,‬מהדורת צ"מ רבינוביץ‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪ 11  .253‬כי לא‬
‫אבה‪ :‬כשם שהוא לא היה מוכן‪ .‬רחמים לזכור‪ :‬הלשון על פי תהלים כה‪ ,‬ו‪ ,‬ועניינו 'שחת רחמיו' (עמוס א‪ ,‬יא)‪ ,‬הנדרש‬
‫כנגד עשיו בפסיקתא דרב כהנא‪ ,‬זכור א‪ ,‬עמ' ‪ 13  .39‬פסוק הרָא ָיה הראשון הוא הפסוק הראשון של הקריאה‬
‫בתורה בשבת זכור‪ ,‬והפסוק השני מופיע בראש פסוקי הרָא ָיה של הפיוט השני‪ 15  .‬הפסוק נדרש בפסיקתא דרב‬
‫כהנא‪ ,‬זכור א‪ ,‬עמ' ‪ ,37‬לעניינו של עשיו‪ 17  .‬לאחרונה יפקוד שמו‪ :‬באחריתו יזכור להיפרע ממנו‪ .‬ובדור אחד ימח‬
‫שמו‪ :‬על פי תהלים קט‪ ,‬יג‪ 18  .‬בהבהב‪ :‬הוא הגיהינום‪ ,‬לפי דרשת חז"ל על משלי ל‪ ,‬טו‪ .‬וימנה‪ :‬גם הוא לשון פקידה‪,‬‬

                                     ‫אבל הפעם לטובה ולא לרעה‪ .‬עם חושבי שמו‪ :‬הם ישראל (מלאכי ג‪ ,‬טז)‪.‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110