Page 162 - GQ 12
P. 162

‫‪ 160‬טבש ארזע‬

‫‪7 .7‬לתבוע כשיעור מה שפחת אבל אם אבד לגמרי או שניתחתך ולא יצלח‬
                                                          ‫למלאכה ההיא‬

‫‪8 .8‬יש עליו דמיו אשר נישום בשטר כתובה‪ .‬ודבר זה מקילין בו [על] האיש‬
                                                         ‫ומחמירין בו על‬

‫‪9 .9‬האשה שאם שבחו כליה ממה שהן שומין בשטר [כ]תו[ב]ה יש לו לחשוב‬
                                                        ‫עליה את השבח‬

‫‪1010‬באשר אנו אומרין‪ 13‬אמ' רב יהודה הכניסה לו שני כלים באלף זוז ושבחו‬
                                                     ‫ועמדו באלפים אחד‬

‫‪1111‬נוטלתו בכתובתה ואחד נוטלת‪ 14‬דמים ונוטלתו ואם פחתו אלא שצורתן‬
                                                    ‫עומדת ולא נתחתכה‬

‫‪1212‬וראויים לאותה מלאכה אין חושבין עליו את הפחת [במ]אי מדקא דיקא‬
                                                      ‫מתניתין‪ 15‬בע[ב]די‬

‫‪1313‬צאן ברזל אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו הואיל והוא חייב באחריותן‪.‬‬
                                                             ‫ודרך משנה‬

‫‪1414‬לומר אם פחתו פחתו לו כנגד ואם הותירו הותירו לו כמה ששנינו‪ 16‬בכמה‬
                                                      ‫מקומות‪ 17‬פחתו או‬

‫‪1515‬הות[יר]ו אם הותירו הותירו להקדש ואם פחתו ישלם יוחנן מביתו‪ .‬ודבר‬
                                                          ‫ידוע שהעבדים‬

‫‪1616‬מזקינין ונכחשין ותשין ודמיהן פוחתין‪ .‬ואילו לימדונו שאם פחתו פחתו לו‬
                                                                 ‫ממילה‬

‫‪1717‬היינו לומדין שא[ם פחתו] חייב באחריותן וכיון ששינינו את דרך משנ ֵתנו‬
                                                             ‫ואמרנו אם‬

‫‪1818‬מתו מתו לו אין ה[פחי]תה בכלל ודיקדוק הוא שדקדקו‪ 18‬להודיע שכיון שהן‬
                                                              ‫בחיים אף‬

                                                                              ‫‪ 1	 3‬יבמות סז ע"א‪.‬‬
‫‪ 	14‬נוטלת – כך גם בתלמוד כ"י מינכן‪ .‬ואפשר שהוא שיבוש המשותף לשניהם‪ .‬בכל יתר עדי הנוסח של‬

                                                                      ‫התלמוד והרי"ף‪ :‬נותנת‪.‬‬
                                                                           ‫‪ 1	 5‬משנה‪ ,‬יבמות ז‪ ,‬א‪.‬‬
                                                                          ‫‪ 1	 6‬משנה‪ ,‬שקלים ה‪ ,‬ד‪.‬‬

                     ‫‪ 1	 7‬כתובת צג ע"ב; שם ק ע"ב; קידושין מב ע"ב; תוספתא‪ ,‬בבא מציעא ו‪ ,‬י‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 1	 8‬בלשון הרי"ף‪ ,‬יבמות‪ ,‬ראש פרק ז (על פי כ"י ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים‪ ,Rab. 695 ,‬ובמקבילה בדפוס‪,‬‬
‫כא ע"ב)‪' :‬ודיקי רבואתא מדקתאני במתניתין בעבדי צאן ברזל והוא הדין בנכסי צאן ברזל אם מתו מתו‬
‫לו ולא קתאני אם פחתו פחתו לו דוקא כעין מתו ממש דלא משמשי מעין מלאכתן כלל דכמאן דליתנהו‬
   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167