Page 55 - GQ 12
P. 55

‫‪53‬‬

                       ‫תרגום רב סעדיה גאון לתורה‬
                          ‫וסטיותיו מתרגום מילולי‬

                                                        ‫יהושע בלאו‬

‫לברונו קיאזה ז''ל‬

‫התקופה הערבית־היהודית הק ָלסית הייתה גדושה פעילות רוחנית בממדים שלא‬
‫ייאמנו‪ .‬קליטתה של התרבות הערבית־המוסלמית‪ ,‬ושל המורשת היוונית שהייתה‬
‫אחד המרכיבים החשובים שלה‪ִ ,‬הפרתה את היהדות‪ ,‬ומספר היוצרים הגדולים‬
‫עלה במידה מפתיעה ביותר‪ .‬בתחילתו ובסופו של פרק זמן זה‪ ,‬השופע מלומדים‬
‫ומשוררים גדולים רבים כל כך‪ ,‬עמדו שני גאונים שהטביעו את חותמם על‬
‫התרבות הערבית־היהודית בפרט ועל היהדות בכלל‪ .‬את התקופה הזאת מסיים‬
‫רבי משה בן מימון (‪ ,)1204–1138‬שהביא את התקופה הערבית־היהודית הקלסית‬
‫לידי סיום מפואר‪ ,‬ועד היום לימודי ההלכה והפילוסופיה היהודית מתנהלים בצל‬
‫השפעתו‪ .‬רב סעדיה גאון (‪ )942–882‬הוא שפתח תקופה מכרעת זו ובמידה רבה‬
‫עיצב אותה וצר את צורתה וקבע את דפוסיה‪ .‬לא לחינם כינהו אברהם אבן עזרא‬
‫בשנינות 'ראש המדברים בכל מקום'‪ ,‬הראשון שיסד את רוב ענפיה החדשים של‬
‫התרבות הערבית־היהודית החדשה‪ ,‬ושלא כמקובל אצל חלוצים‪ ,‬אף הגיע בבת‬

                                                            ‫אחת אל הפסגה‪.‬‬

‫ברונו קיאזה ז''ל היה חוקר דגול של הערבית היהודית של ימי הביניים‪ ,‬ואדם טוב לב‪ ,‬מאיר פנים‬      ‫	*‬
‫ונוח לבריות‪ ,‬תוצר מובהק של מדעי הרוח באוניברסיטאות אירופה‪ .‬לימודים אלה עיצבו במשך מאות‬        ‫	‬
‫שנים את טיפוס המשכיל המערבי‪ ,‬כפי שברונו קיאזה ייצג אותו‪ ,‬וכמה עצוב שבאוניברסיטאות בכלל‬

                                             ‫ובארץ בפרט מקעקעים את יסודותיה של תרבות זו‪.‬‬
‫להלן קיצורים למהדורות תרגום רס"ג המופיעות בגוף המאמר‪ :‬דירינבורג‪ :‬תרגום חמשה חומשי תורה‬
‫בלשון ערבית לרבינו סעדיה גאון‪ ,...‬הוציא לאור נפתלי יוסף דירינבורג‪ ,‬פאריס תרנ''ג; נוה שלום‪:‬‬
‫נוה שלום פירוש ודקדוק לתרגום הרס''ג מאת הרב עמרם קרח‪ ,‬כלול בתאג' גדול; (כ''י) פטרבורג‪ :‬כ''י‬
‫הספרייה הלאומית הרוסית בסנט־פטרסבורג‪ .EBP. II C 0001-0002 ,‬נכתב בידי הסופר שמואל בן יעקב‪,‬‬
‫שבידינו גם כתב יד אחר שכתב במצרים בשנת ‪ ,1009‬המכונה בדרך כלל 'כ"י לנינגרד'; תאג'‪ :‬ספר כתר‬
‫תורה הנקרא בלשון קדמונינו תאג' והוא חמשה חומשי תורה‪ ,‬ירושלים תרנ"ד; תאג' גדול‪ :‬כתר תורה‪,‬‬
‫התאג' הגדול‪ ,‬חמשה חומשי תורה‪ ,‬מהדורת יוסף חסיד‪ ,‬ירושלים תשמ"ב; תאג' מפואר‪ :‬החומש המפואר‬

                                                          ‫תורת אמת שמות‪ ,‬בני ברק התשס''ח‪.‬‬

                   ‫י"ב (התשע"ו)‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60