Page 306 - כשהצבא החליף מדיו

‫פרק כד‬

‫שלהי שנתו של מקלף‪ :‬סופה של תקופה‬

‫מי הירדן ימשיכו לזרום באפיקם‪1‬‬

‫כשהתקרבה לסיומה שנת שירותו של מקלף כרמטכ"ל‪ ,‬נכונה לו אכזבה בנושא‬
‫שהיה בוודאי קרוב ללבו‪ :‬הסכסוך על קווי שביתת הנשק עם סוריה‪ .‬באביב ‪,1949‬‬
‫כראש מטה פיקוד הצפון‪ ,‬עמד מקלף במרכז המגעים שהוליכו — בסופו של‬
‫תהליך מייגע וממושך — להסכם שביתת הנשק עם הסורים‪ .‬בהסכם זה נקבעו‪,‬‬
‫כמסופר לעיל‪ ,‬אזורים מפורזים שהשתרעו במקומות שונים בין קווי הסורים‬
‫לקווי צה"ל‪ .‬בין השאר הוכרז כאזור מפורז השטח שכבשו הסורים ביוני ‪1948‬‬
‫בסביבות המושבה משמר הירדן‪ ,‬מערבה לגשר בנות יעקב‪ ,‬וממנו נסוגו בעקבות‬
‫ההסכם‪ .‬כמסופר לעיל‪ ,‬גם לאחר מכן לא שררה רגיעה בגבול עם סוריה ובאזורים‬
‫המפורזים לאורך הירדן והכנרת‪ ,‬והניסיונות ליישוב המחלוקות בדבר הקווים‬

‫והזכויות של הצדדים באזורים המפורזים לא עלו יפה‪.‬‬
‫בראשית ‪ 1953‬הוחלט להתחיל במימוש אחת מתכניות הפיתוח החשובות‬
‫ביותר לעתידה של כלכלת ישראל‪ :‬העברת מי הירדן לשם השקאת מפעלים‬
‫חקלאיים בדרומה של הארץ‪ .‬התכנית הייתה חלק מהחלום הציוני עוד בטרם‬
‫הוקמה המדינה‪ ,‬והיא באה לידי ביטוי בספרו של המומחה העולמי לענייני מים‬
‫וולטר קליי לאודרמילק‪ ,‬שהוזמן בידי הסוכנות היהודית להתוות את התכנית‪2.‬‬
‫תכניתו של לאודרמילק אומצה; היא כללה את הטיית מי הירדן מנקודה בתוך‬
‫השטח המפורז‪ ,‬דרומה מגשר בנות יעקב‪ ,‬אל תעלה שתיכרה מערבה לירדן —‬
‫ומשם יזרמו המים לאגם ליד חופה הצפוני של הכנרת ואל הכנרת‪ ,‬תוך ניצול‬

‫המפל בהבדלי הגבהים‪ ,‬לשם יצירת כוח חשמלי‪3.‬‬

‫בקטע זה נעזרתי בספרו המפורט של אריה שלו‪ ,‬שיתוף פעולה בצל עימות‪.‬‬ ‫ ‪1‬‬
‫ו"ק לאודרמילק‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬הארץ היעודה‪ ,‬ספריית פועלים‪ ,‬מרחביה תש"ה‪.‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫שמחה בלאס‪ ,‬שהקים באותם ימים את המכון לתכנון המים לישראל (תה"ל)‪ ,‬מספר על כך‬ ‫‪ 3‬‬

‫בספרו מי מריבה‪.‬‬

‫[‪]304‬‬