Page 318 - כשהצבא החליף מדיו

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫שהיו דרושים לפעולות נגד יעדים צבאיים‪ .‬ב־‪ 29.1.1954‬הוציאה מת"ם את צו‬
‫החיסול של יחידה ‪ 48.101‬יוזכר כי יחידה זו התקיימה ארבעה חודשים בלבד‬
‫וכללה פחות מ־‪ 40‬לוחמים; אולם רבים מהם‪ ,‬בעיקר מפקדה אריק שרון‪ ,‬עברו‬
‫לשרת בגדוד הצנחנים ‪ 890‬כמפקדים — ואיכותה המיוחדת של יחידה ‪101‬‬
‫נטמעה במסגרת החדשה והמשיכה להשרות מרוחה‪ ,‬עליה ועל חטיבות הצנחנים‬
‫לדורותיהם‪ .‬אכן‪ ,‬יחידה ‪ 101‬שימשה אבן יסוד לרוח החדשה שביקש הרמטכ"ל‬

‫החדש משה דיין להנחיל לכלל צה"ל‪.‬‬

‫סופה של תקופה‬

‫רב־אלוף מרדכי מקלף לא זכה לראות את פרי הכרעתו‪ :‬הקמת יחידת קומנדו‬
‫מיוחדת שתטפל בבעיית ההסתננות‪ .‬כפי שסיכם מראש‪ ,‬פרש מקלף בתום שנה‬
‫לשירותו כרמטכ"ל ופנה לעסוק בענייני הנדסה ותעשייה‪ .‬כשנטל משה דיין‬
‫את ‘שרביט המרשל‘‪ ,‬הוא ראה בצנחנים את כלי הביצוע המרכזי של מדיניות‬

‫הביטחון השוטף שלו‪.‬‬
‫סופה של שנת ‪ 1953‬הביא עמו גם את סיומה של תקופת המעבר בין צה"ל‬
‫של מלחמת העצמאות לצה"ל של ‘מערכת קדש‘‪ ,‬התקופה שחיבור זה מוקדש‬
‫לה‪ .‬התפטרותו של רב־אלוף ידין הייתה‪ ,‬כמסופר לעיל‪ ,‬קשורה במחלוקת‬
‫שפרצה בין שר הביטחון לרמטכ"ל על תקציב הצבא; אך בצמרת הצבא היו לא‬
‫מעטים שסברו כי המחלוקת נבעה גם מרצונו של בן־גוריון לקבוע את עליונות‬
‫הדרג האזרחי על פני המערכת הצבאית בניהול ענייני הביטחון‪ .‬בין אם הוא‬
‫התכוון לכך בין אם לאו‪ ,‬אין ספק שמעמדו של בן־גוריון כראש הדרג האזרחי‬
‫התעצם וגבר‪ .‬מסמך ‘שמונה עשרה הנקודות‘ נתן לכך ביטוי מנוסח וסמלי בקרב‬

‫המערכת הפוליטית ובחוגי הצבא כאחד‪49.‬‬
‫אחת התוצאות של אותה מחלוקת הייתה ביטול הנטייה‪ ,‬ששלטה בימי ידין‪,‬‬
‫להרחיב את מוטת משימותיו של הצבא‪ .‬אף שמשך שירותו של מקלף כרמטכ"ל‬
‫היה קצר‪ ,‬הוא ביצע קיצוצים ניכרים בהיקף הצבא והעביר משימות לא מעטות‬
‫לידי משרדי הממשלה וגורמים אזרחיים אחרים‪ .‬כוח האדם בצה"ל‪ ,‬שעמד בסוף‬
‫תקופת ידין על ‪ 53,000‬איש‪ ,‬ירד ל־‪ 45,000‬והיקף שירות הקבע פחת בשליש‬
‫לערך‪ ,‬מ־‪ 14,300‬לכדי ‪ 10,600‬איש‪ 50.‬מגמה זו לא תימשך בשנים הבאות‪,‬‬

‫‪ 4 8‬צו החיסול מצוי בארכיון צה"ל בתיקים שונים‪ .‬ראו למשל א"צ‪.156-25/1955 ,‬‬
‫‪ 4 9‬עוד בעניין זה ראו גרינברג‪ ,‬ביטחון לאומי‪.‬‬
‫‪ 5 0‬שם‪ ,‬עמ‘ ‪.175‬‬

‫[‪]316‬‬