Page 54 - כשהצבא החליף מדיו
P. 54

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫שהם מבקשים להשתחרר‪ ,‬ורק אחוז אחד הודיע שהוא מבקש להישאר בצבא‪43.‬‬
‫בסתיו נעשה מאמץ מרוכז לשכנע קצינים להישאר בשירות וב־‪ 13‬באוקטובר‬
‫‪ 1949‬פורסם בעיתון חיילי צה"ל במחנה מנשר מיוחד שפירט את התנאים‪44.‬‬
‫רב־אלוף דורי פרסם בעיתון זה‪ ,‬ב־‪ ,27.1.1949‬מאמר שכותרתו ‘צבא הקבע —‬
‫צבא עממי‘‪ ,‬ובגיליון שלאחריו הובא ריאיון מיוחד בנושא זה עם אלוף שמעון‬
‫מזא"ה‪ ,‬ראש אגף כוח אדם‪ 45.‬קצינים מבוקשים הוזמנו לפגישות שכנוע ומיון‪.‬‬
‫קמעא קמעא הצטיירה והלכה דמותו של צבא הקבע‪ :‬רבים נעתרו להישאר לזמן‬
‫קצוב אך רבים החלו מתרגלים לראות בשירות הצבאי מסלול מקצועי לטווח‬
‫ארוך‪ .‬הקבוצה הבולטת ביותר‪ ,‬שתפסה עמדות פיקוד ומטה מרכזיות בראשית‬
‫שנות החמישים‪ ,‬כללה קצינים יוצאי הצבא הבריטי; עוד קודם שפרצה מלחמת‬
‫העצמאות העדיף אותם בן־גוריון על יוצאי ‘ההגנה‘‪ ,‬שאמנם נחשבו בעיניו‬
‫מנוסי קרבות אך חובבים וחסרי ידע צבאי מסודר‪ .‬ניסיונם של הראשונים בצבא‬
‫הבריטי הקנה להם לדעתו מידה עדיפה של מקצועיות בענייני צבא‪ .‬מאיר פעיל‪,‬‬
‫שדן בהרחבה בנושא זה‪ ,‬מסכם את פקפוקו של בן־גוריון ביכולתה של ‘ההגנה‘‬
‫לשאת בנטל המלחמה נגד צבאות סדירים במילים אלה‪‘ :‬אין ביכולתו של הציבור‬
‫היהודי‪ ,‬לבדו‪ ,‬להקים מתוכו כוחות צבאיים ראויים לשמם‪ ,‬בגלל היעדר בעלי‬
‫מקצוע צבאיים‪ .‬הקמת הכוחות המזוינים תוכל להיעשות בעיקר על ידי אימוצם‬
‫של מומחים יהודיים‪ ,‬תושבי ארץ ישראל ואחרים‪ ,‬אשר שרתו בצבאות סדירים‬

                            ‫של אומות העולם ושם למדו את התורה הצבאית‘‪46.‬‬
‫למרות הצלחתם של רבים מוותיקי ‘ההגנה‘ להוביל גייסות לא קטנים בימי‬
‫מלחמת העצמאות‪ ,‬ולמרות כישלונות לא מעטים שנחלו ותיקי הצבא הבריטי‬
‫בקרבות‪ ,‬המשיך בן־גוריון לדבוק בהערכתו זו‪ .‬בדיון שנערך בממשלה על מבנה‬
‫הצבא לאחר המלחמה‪ ,‬טען בן גוריון‪‘ :‬אין לנו צבא‪ ,‬לא היה לנו צבא ולא הייתה‬
‫לנו אפשרות להקים צבא‪ .‬ניצחנו בגלל מחדלי האויב ורוח הלחימה של הלוחמים‪.‬‬
‫[‪ ]...‬לנו היו בעצם פרטיזנים‪ ,‬והיות שעמדו נגד הערבים — הצליחו‪ ]...[ .‬היום לא‬

                                ‫‪ 	43‬את הנתונים האלה מסר ראש אכ"א בדיון המטכ"ל הנזכר‪.‬‬
                                                              ‫‪ 4	 4‬במחנה‪ ,13.10.1949 ,‬עמ‘ ‪.3‬‬
                                                                ‫‪ 4	 5‬שם‪ ,5.12.1949 ,‬עמ‘ ‪.7 ,3‬‬

‫‪ 	46‬מ‘ פעיל‪ ,‬מן ‘ההגנה‘ לצבא הגנה‪ ,‬זמורה־ביתן־מודן‪ ,‬תל אביב ‪ ,1979‬עמ‘ ‪ .249‬לניתוח‬
‫תרומתם הסגולית של יוצאי הצבא הבריטי לצה"ל הקדיש יואב גלבר חלקים נכבדים בספרו‬
‫גרעין לצבא עברי סדיר‪ ,‬כפי שמעידה כותרת המשנה‪ ,‬תרומתם של יוצאי הצבא הבריטי‬

                                                                            ‫להקמת צה"ל‪.‬‬

                                             ‫[‪]52‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59