Page 69 - כשהצבא החליף מדיו

‫שירות הנשים‬

‫נפרד‪ 3,‬אולם שירות הנשים נראה בעיני המטכ"ל חיוני‪ .‬כך למשל כתב סא"ל‬
‫ישראל בר‪ ,‬ראש מחלקת התכנון‪ ,‬לרמטכ"ל ב־‪‘ :31.8.1948‬מחקירות שנעשו‬
‫במחלקה זו נובע שאין לנו כל סיכוי להגיע לתקן הקרבי המינימאלי בלי‬
‫חובת שירות לנשים‘‪ 4.‬תוך כדי המלחמה לא היה רצוי לזעזע את המבנה כפי‬
‫שהוקם‪ ,‬אולם עתה הגיעו גם קצינות רבות בח"ן למסקנה שיש לבנות אחרת‬
‫את שירות הנשים‪ .‬ב־‪ 24.4.1949‬נערך כנס מפקדות גדודי הנשים וקצינות‬
‫מטה הח"ן ובלטה בו הדרישה לשינוי עקרוני בייעוד החיל‪ .‬רוב המשתתפות‬
‫בכנס סברו כי על מערכת הח"ן לעסוק רק בבעיות מיוחדות שנשים נתקלות‬
‫בהן בשירות‪ ,‬כגון היגיינה אישית‪ ,‬טיפול רפואי ופיקוח על רמת המוסר‬

‫והמשטר במקומות שירותן‪5.‬‬

‫פיקוח לא פיקוד‬

‫ביולי ‪ ,1949‬בהתאם לתפיסה החדשה‪ ,‬שונה ייעוד הח"ן אולם הוחלט לשמר‬
‫את שמו‪‘ ,‬חיל נשים‘‪ ,‬שכבר נעשה מקובל בציבור‪ .‬במשך כל שנת המלחמה וגם‬
‫לאחריה הרבתה העיתונות להציג את שירות הנשים כהישג ייחודי של המדינה;‬
‫השם ‘ח"ן‘ נישא בפי כול וכלי התקשורת פרסמו תמונות יפות של חיילות‬
‫ומפקדות במדים‪ .‬אולם למעשה פורק החיל עצמו‪ ,‬ובמקומו הוקמה מערכת של‬
‫פיקוח‪ ,‬ייעוץ וניטור‪ .‬מינה בן־צבי־רוגוזיק פרשה מהשירות ולתפקיד החדש‬
‫מונתה שושנה ורנר‪ ,‬שתפקידה מעתה היה ‘מפקחת ח"ן ראשית‘‪ .‬במסמך מחלקת‬
‫תפקידי המטה מיום ‪ 28.7.1949‬נאמר‪‘ :‬חיל הנשים מקיף את כל החיילות בצה"ל‪.‬‬
‫כל החיילות תהיינה מוצבות ליחידות בהן הן משרתות‘‪ .‬תפקידה של ‘המפקחת‬
‫הראשית‘ הוגדר מחדש‪‘ :‬יעוץ לרמטכ"ל ולראשי אגפי המטה; הבטחת הטיפול‬
‫הנאות הדרוש לחיילת באשר היא אישה; קליטה ראשונית ואימון בסיסי; הכשרת‬
‫קצינות וסמלות‘‪ .‬בכל אגפי המטכ"ל‪ ,‬בפיקודים‪ ,‬בחילות ובחטיבות הוצבו‬
‫קצינות ח"ן במעמד של פיקוח וייעוץ‪ .‬במסמך נאמר במפורש‪‘ :‬מפקחות הח"ן‬

‫אחת המתנגדות הבכירות הייתה שושנה ורנר‪ ,‬שהחליפה באביב ‪ 1949‬את מינה בן־צבי־‬ ‫ ‪3‬‬
‫רוגוזיק בתפקידה‪ .‬גם ראש אגף ההדרכה במטכ"ל‪ ,‬אלוף אליהו בן חור‪ ,‬הביע את התנגדותו‬
‫למבנה שהוצע כבר באפריל ‪ ,1948‬וראו מכתבו לסגן הרמטכ"ל צבי איילון‪ ,26.4.1948 ,‬א"צ‪,‬‬ ‫‪ 4‬‬
‫‪ 5‬‬
‫‪.40-481/1949‬‬
‫שם‪.‬‬

‫‘סיכום הדיון על מבנה הח"ן‘‪ ,24.4.1949 ,‬א"צ‪.25-2169/1950 ,‬‬

‫[‪]67‬‬