Page 108 - morocco
P. 108
ח"ם סעדו! 02ו
מרוקו
רואה 'מוגנים' ".ובהמשך" :כמו כן ברצוננו להביע אם אשכחך •חשלום
את רחשי האהדה ויראת הכבוד של יהודי מרוקו
להוד מלכותו השולטן ואת רחשי ידידותם הנה יהודי פני במלאה שהי בכבוד פך בפגימות תגבורת כפיו הקשה ,התלים הגדולות
לאוכלוסייה המוסלמית" )מתוך :לסקר ,עמ' 357 של שיקום וההייאה שמתפופפות באוויד מפליו ומסביבו אינן מפליהות למשוך את
.(358דבריו של לוי משקפים לא רק את תשומת לבו ,הדהובות של המלאה שלו פדים מכדי לתת מפבד למשבי דוה כה הזקים
רגשותיהם של יהודי מרוקו כלפי המלך אלא גם ודלתו נמוכה מכדי שיפבדו את הסף ,בנוסף ,הוא זקן ,הוא פבד א ת,י ל התקוות ,אין
הבנה עמוקה של המצב הפוליטי האקטואלי ,שכן לו פוד הלום כדי לבדך את שהד יום המהדת ,הוא דאה את ילדיו גדלים ,הם התדהקו
גם לאחר כינון הפרוטקטורט היה בית המלוכה מהאמונות הפתיקות ומהמנהגים הישנים שהוא שמד פליהם בקפידה ,הם ניתקו את
הקש־ פמו ,הוא לא היה מזהה אותם לו היה פוגש בהם ,הם דהו את שפתו הפדימיסיבית,
כוח פוליטי ודתי חשוב מאוד. את לבושו המוז־ ואת המוסד המיושן שלו ,הקשיש הי לו לבדו במאודתו הסהובה
שני היסודות האחרים התייחסו לצורך בשיפור והמפופשת שבה הוא מבפפ מדי יום ,באופן מכני ,את אותן הפפולות כדי להמשיך
מצבם של היהודים [...]" :אנו מבקשים:
.1שיוענק לנו מעמד מדיני ומשפטי ההולם את ולהדוויה את להמו הדל,
כבודנו ואת צרכינו; .2שתובטח לילדים היהודים בלילה הוא פותה ספד ישן שבו הוא מדפדף בידאת כבוד ,באסיות ובסקסיות,
כאשד פיניו מתפייפות הוא פופם אותן באנהה וממלמל כל הזמן את אותו המשפס
השכלה בכל רמותיה; .3שתעובד ותבוצע תכנית באותה דבקות :בשנה הבאה בידושלים!
הבראה נרחבת ,שמטרתה לחסל את משכנות אין זו תקוותו ,וגם לא בדיוק משאלתו ,הוא יודפ היסב שלא יגיפ לידושלים ,לא
העוני" )שם ,עמ' .(358דרישות אלה מפיו של בשנה הבאה ולא בכל זמן אהד[",] ,
ציוני דווקא אפיינו את דרישות המשכילים בסוף ואולם ,הוא שמפ שהיהודים שבו לשם ,לא כדי למות בפינה של הומה ] [",הם שבו
המאה התשע-עשרה ובתחילת העשרים וגם את לשם כדי להיות שוב בביתם ,כפי שהיו שם יהודים לפני הגלות ][,,,
דרישות העיתון "העתיד המצויר" ,והתייחסו
לדמותה של הקהילה היהודית בגולה .לוי היה זה ההזיון שנותן לו את הכוה להיות היים אפיליים ,הוא ,מתקן ההפפים המקולקלים
רגיש לנקודה הציונית וציין כי "יהדות מרוקו הפני ,אוסף הפסולת הפני ,שילדיו מתפשדים מפבד להומות המלאה כיוון ששכהו את
כמהה לתת את חלקה ,ויהיה צנוע כאשר יהיה,
למפעל הגדול של השיקום שלאחר המלחמה התודה ואת ידושלים ואת תלאותיו של יפקב[",] ,
ולהצטרף ליהדות העולמית בהגשמת המטרה שאיש לא יבוא להסדיד את מהשבותיו האהדונות בספנה שידושלים היא "אוסופיה
העליונה של עמנו :התחדשות עם ישראל על מלאת אכזבות" ,הוא לא יבין זאת ,הוא דק יבין שאם ידושלים היא כזב ,אזי גם כזב
אדמת ישראל" )שם ,עמ' .(358כלומר ,הוא היה הוא להיות יהודי וכזב היה להיות יהודי במשך אלפיים שנה ותמיד להמתין לשנה
הבאה כדי לשוב לידושלים ,הוא יבין שפקידת ידושלים מלבו ומשפתיו של יהודי,
כמוהו כהכהדה של כל מה שיהודי •פולם כולו ,וגם כל מה שהיהדות הביאה לפולם
במובן של תקוות ונפהיות ,מושגים שהפכו אפל כל הפמים ובכל התקופות לפדק,
מודע לסדר הקדימויות של הציונות ולצורך ליופי ולאמת,
בפעולות שלא פעם סתרו זו את זו :עלייה מול הוא ינפנפ את דאשו הזקן והמיוסד ויגיד :היהודי ששוכה את ידושלים יהיה שנוא
פעילות בגולה .ולבסוף ,לוי ציפה שהקונגרס פל הגויים וגודם פפד לפם ישדאל,
יסייע ליהודי מרוקו "להחלץ מהמצב האומלל "העתיד המצויר" ,ו באפריל 932ו ,מתוך :הלל ,עמ' .2
_________________________ שבו הם נמצאים")שם ,עמ' .(357כלומר ,הוא
הבין את החשיבות שבהשגת תמיכתו של כוח
יהודי בין־לאומי שאינו ציוני ,כגון הקונגרס
היהודי העולמי ,לשיפור מצבם של יהודי ארצו ,כפי שציוני פאס פנו בשנת 1908לוולפסון
לסייע בקבלת חסות .הפעילים הציונים ראו בתנועה הציונית העולמית כוח שיש ביכולתו
להשפיע על מצבם במרוקו ,כפי שעשתה זאת כי"ח או "אגודת האחים" האנגלית .אפשר
לראות כי בין הרב יפרגאן בשנת 1900לבין ס"ד לוי בשנת 1944עובר קו ישר וברור של
זהות רעיונית .הפיתוח של לוי -הוספת המלך לנאומו -הוא תוצאה של ההתפתחויות
במרוקו ,ובדיוק בזה היה כוחה של הציונות גדול ,גם במרוקו :גילוי גמישות ומיקוד
הפעילות בהתאם לנסיבות המשתנות ,מבלי לוותר על עיקרי התפיסה.
הרב יפרגאן לא התעלם מכמיהתם של יהודי מרוקו לציון; נהפוך הוא ,הוא ראה
בהגשמת החזון הציוני מעשה אלוהי .אלא שבראשית המאה העשרים לא הייתה סוגיית
