Page 140 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 140

‫פרק ב‬

‫לביקורת של מפא"י לשיטות של המשטרות החשאיות של הנאצים ושל הקומוניסטים‬
‫)הגסטפו והגה‪-‬פה‪-‬או(‪ 104.‬אחיו‪ ,‬השר ללא תיק פנחס לבון‪ ,‬העניק גיבוי לאדירי‬
‫והעסיק אותו בייעוץ על ענייני נמל יפו בזמן שאדירי עמד במריו וסירב למכור את‬

                                                           ‫ביתו שעל הכרמל‪105.‬‬
‫הפרשה הידועה היא פרשת ביתו של חבר הכנסת ליבנה בשכונת קריית היובל‬
‫בירושלים‪ .‬היא בהחלט לא הייתה היחידה‪ ,‬והמקרים שהוזכרו כאן הובאו לשם ייצוג‬
‫תופעה נרחבת של ביקורת על מגוריהם של חברי מפלגה רבים ובפרט של בעלי‬
‫התפקידים והמנהיגים שבהם‪ .‬פרשת ליבנה קיימת במידה מסוימת בזיכרון הציבורי‬
‫מפני שליבנה הוא היחיד מבעלי המשקל הציבורי במפא"י שהתעמת עם המוסד‬
‫לביקורת עד כדי כך שהתרחק למעשה מן המפלגה‪ 106‬במחאה על החלטת המוסד‬
‫לביקורת ומתוך ערעור עקרוני על עצם הסמכות של המפלגה לקבוע את אורח החיים‬

                                                                     ‫של חבריה‪.‬‬
‫באחד משלבי העימות כתב ליבנה במכתב למוסד לביקורת כי 'במידה שחבר‬
‫משתמש בחסכונותיו‪ ,‬ירושתו או נכסיו האחרים – שבאו אליו בדרך הוגנת – אין‬
‫זכות לאסור עליו סידורי‪-‬חיים אלה ואחרים; קל וחומר‪ ,‬שאין כל זכות לנשלו מביתו‬
‫או נחלתו'‪ .‬הוא הוסיף בסיום הדברים כי אמנם 'קיום שכבות כלכלית שונות במפלגה‬
‫ובהסתדרות מעלה‪ ,‬בלי ספק‪ ,‬שאלות סוציאליות חדשות‪ ,‬שלא היינו רגילים להן‬
‫בתקופה הטרום‪-‬ממלכתית'‪ ,‬והעריך כי הרכוש של אלפים אחדים מחברי מפא"י מגיע‬
‫לעשרים עד עשרים וחמישה אלף לירות ויותר‪ ,‬ומספר חברי ההסתדרות בעלי רכוש‬
‫כזה אף רב יותר‪ ,‬להערכתו‪ .‬אבל נראה כי לדעתו היה על מפא"י להשלים עם שינוי‬
‫אופייה החברתי ולא להילחם בכך‪ 107.‬התנגדותו של ליבנה לדרישות השוויון אפיינה‬
‫את ראשי הקבוצה הפוליטית של מנהלי המפלגה‪ .‬נראה שאפילו שרת צידד במידה‬

                                                      ‫מסוימת בעמדות ליבנה‪108.‬‬

                       ‫‪ 104‬מליאת המוסד לביקורת של מפא"י‪ ,2.10.1952 ,‬שם‪ ,‬א‪.2-935-1950-1-‬‬
                                ‫‪ 105‬מזכירות המוסד לביקורת‪ ,30.9.1952 ,‬שם‪ ,‬א‪.2-935-1952-4-‬‬

‫‪ 106‬ליבנה לא הודיע רשמית על יציאתו מהמפלגה באותן שנים‪ ,‬אך למעשה הרחיק עצמו ממנה‬
                                                 ‫ובסוף העשור אף הודיע רשמית על יציאתו‪.‬‬

‫‪ 107‬אליעזר ליבנה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬קרית היובל‪ ,‬לח' עובדיה פורת‪ ,‬המוסד לבקורת ליד מרכז מפא"י‪,‬‬
‫‪ ,9.11.1953‬אמ"ע‪ ,‬ב‪ .2-935-1950-2-‬לניסוח פומבי של עמדת המוסד לביקורת בעניין זה‬
‫ראו מאמר שפרסם יוסף שפירא‪ ,‬איש נהלל וחבר מזכירות המוסד‪ ,‬ביולי ‪ .1953‬שפירא‪ ,‬על‬

                                                                                 ‫הביקורת‪.‬‬
‫‪ 108‬ראו דברי שרת ביומנו על שיחתו עם ליבנה ב‪ ,16.11.1953-‬שרת‪ ,‬יומן אישי‪ ,‬עמ' ‪ .153‬השיחה‬
‫נסבה על מעמד ליבנה במפלגה ועל הוראות המוסד לביקורת‪ .‬שרת כתב ביומנו באותו יום כי‬
‫'בבירורים כאלה של מידות ומוסר הוא ]המוסד[ רשאי רק לחוות דעה ולהודיע על כך למוסדות‬
‫המפלגה'‪ .‬בשנים ‪ 1957-1954‬התפתחה פרשה ציבורית רבת תהודה סביב ביתו של ליבנה‬
‫והוצאתו ממפא"י‪ ,‬אך לא נוכל לעסוק בה כאן‪ ,‬מאחר שהיא התרחשה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מחוץ לתחום‬

                                     ‫]‪[132‬‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145