Page 158 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫פרק ג‬

‫את שומרי החותם של יוקרת הקיבוצים‪ .‬כמו שנראה‪ ,‬חברי קיבוצים אחדים היו‬
‫שותפים מרכזיים במתקפות על 'צעירי מפא"י' בהמשך המאבק‪.‬‬

‫עופר דן במאמרו )'בחירות אזוריות במדינה'( בחסרונותיה של שיטת הבחירה‬
‫היחסית וביתרונותיה של השיטה האזורית‪ .‬לענייננו חשובים נימוקיו של עופר‪ ,‬כי‬
‫בהם טמון ההסבר להתקוממותו של ארן‪ :‬יש להדק את הקשר בין הבוחר לחבר‬
‫הכנסת‪' ,‬ולפעמים אף בניגוד לאינטרסים כלליים של מפלגתו'; ויש לחזק את הייצוג‬
‫לפריפריה )שלא בתיווך המרכז‪ ,‬מקום מושבו של המנגנון המפלגתי(; אך העוקץ‬
‫הפוליטי העיקרי נמצא בטיעונו של עופר בגנות תלותה הפוליטית‪-‬ממשית של הכנסת‬
‫בממשלה )אף שלהלכה או חוקתית הממשלה היא שתלויה בכנסת(‪ ,‬הנובעת מתלותם‬
‫הפוליטית של חברי הכנסת בהנהגה המובילה אותם בבחירות‪' :‬תבענו ]‪ [...‬מן‬
‫הציבור אימון עבור מדיניות המפלגה בכללה ובמידה שקשרנו זאת עם אישים‬
‫מסוימים‪ ,‬הרי הופיעו בראש ובראשונה אותם האישים המהווים את הממשלה‪ .‬נוצר‬
‫איפוא מצב שיותר משיש לחברי הממשלה להתחשב עם חברי הסיעה בכנסת כמיצגי‬
‫ציבור‪ ,‬יש לחברי הכנסת להתחשב בעמדת חברינו בממשלה שהודות להם ולאמון‬
‫שהצבור נותן להם ]לשרי מפא"י[ הם ]חברי הסיעה[ נכנסו אליה ]אל הכנסת[ בכלל'‪.‬‬
‫הרצון להטיל פיקוח של האזרחים על חברי הכנסת ובאמצעותם על חברי הממשלה‬
‫חזר בעקיבות במאמרי עופר באותה תקופה‪ .‬אין ספק שהוא קומם אנשים כמו ארן‪,‬‬
‫שהרי הם היו אמונים על גישה פוליטית הייררכית‪ ,‬כמתכונת היחסים בין פקידים ובין‬
‫הממונים עליהם והכפופים להם‪ .‬אף יש להניח שמגמת הפיקוח הציבורי לא נשאה חן‬
‫מלפני אישים בכירים מארן‪ ,‬אלה שהפיקוח היה אמור להיות מוטל עליהם‪ ,‬כמו בן‪-‬‬

‫גוריון‪ ,‬שרת‪ ,‬מאיר‪ ,‬לבון או אשכול‪.‬‬
‫עופר כתב מפורשות על התנגדותה הצפויה של הנהגת המפלגה‪ .‬הוא לא ציין‬

‫שמות‪ ,‬אבל סגנונו היה מתריס למדי במונחי הימים הקונפורמיסטיים ההם‪:‬‬

‫אפשר לחשוד בי שהתלהבותי לשיטת הבחירות האזורית אינה אלא מסווה‬
‫לשאיפתי להגדיל את מספר הנציגים של מפלגתי בכנסת‪ .‬אין לי תשובה‬
‫חותכת יותר נגד חשד זה מאשר העובדה שהצעה זו תעורר לא פחות התנגדות‬
‫בהנהגת מפלגתי מאשר בהנהגת מפלגות אחרות‪ .‬בנקודה זו יש אינטרסים‬

‫משותפים לכל מרכזי המפלגות‪.‬‬

‫עופר טען לקיומה של ברית סמויה בין ההנהגות והמנגנונים של המפלגות השונות‬
‫למען שימורה של שיטה המונעת פיקוח ציבורי על הפוליטיקאים‪ .‬הוא טען למעשה‬
‫כי תרבות פוליטית הייררכית מושלת בכיפה בכל המחנות הפוליטיים של ישראל‬
‫בשנות החמישים‪ .‬הצעה להנהיג בחירות אזוריות‪-‬רובניות נעשתה אז לאבן פינה‬
‫חשובה בניסיונם של 'צעירי מפא"י' להיאבק בתרבות פוליטית זו‪ .‬היא נועדה להטיל‬
‫על המערכת הפוליטית את מוראו של הציבור‪ ,‬ובכך לאפשר רפורמות דמוקרטיות‬

‫]‪[150‬‬