Page 24 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 24

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫'ההגנה' בין ארגוני היישוב השונים ככל שהתרחבה העצמה הפוליטית של תנועתם‬
                         ‫באמצעות איחודים‪ ,‬הקמת ארגונים וניצחונות בבחירות‪13.‬‬

‫בהקמת ההסתדרות הצליחה אפוא תנועת הפועלים הארץ‪-‬ישראלית ליצור דפוס‬
‫של קבלת מרות מתוך רצון‪ ,‬מרות וולונטרית‪ 14,‬על בסיס של הכרעה דמוקרטית‬
‫וקואליציה רחבה ככל האפשר‪ .‬זה היה הישג חשוב בדרך לפוליטיזציה של החברה‬
‫היהודית בארץ ישראל‪ ,‬כלומר להפיכתה לחברה פוליטית בעלת יכולת לקיים ריבונות‬
‫מדינית‪ ,‬מפני שתנאי הכרחי ליכולת כזאת הוא ציבור שמפקיד בידי הנהגתו כוח‬
‫פוליטי אפקטיבי ומקנה לה – וזה העיקר – בלעדיות או לפחות דומיננטיות בפיקוח‬

                                                          ‫על השימוש באלימות‪.‬‬
‫ההצלחה ליצור דפוס של מרות וולונטרית בהסתדרות העובדים הייתה כעבור מעט‬
‫יותר מעשור אבן יסוד חשובה בהצלחתה של מפא"י להיות למפלגה המנהיגה‬
‫ביישוב‪ 15‬ובתנועה הציונית‪ .‬אחרי ניצחון מפא"י בבחירות לקונגרס הציוני של ‪1933‬‬
‫הצליחו ראשי תנועת העבודה הציונית לבסס את מרות המוסדות של היישוב היהודי‬
‫בארץ ושל התנועה הציונית )'המוסדות הלאומיים'(‪ ,‬על אף האופי הוולונטרי‬
‫והקואליציוני של המוסדות ואף על פי שהיה בידיהם רק 'כמעט רוב' שהקנה להם‬
‫מעמד מרכזי אך חייב אותם להידרש לקואליציה‪ .‬תנועת העבודה הציונית מעולם לא‬
‫החזיקה בידיה רוב פוליטי מוחלט ב'מוסדות הלאומיים'‪ .‬והנהגת היישוב שזוהתה עם‬
‫תנועת העבודה לא הייתה ריבונית ומרותה לא הייתה מלאה‪ .‬היא הייתה מוגבלת‬
‫במיוחד בפיקוח על השימוש בנשק וביכולתה להרתיע ארגונים חמושים של יהודים‬
‫שלא סרו למרותה‪ .‬גם בראשית העצמאות לא היה למפא"י רוב‪ ,‬אך היא הייתה‬

      ‫מפלגה מובילה‪ ,‬ולכוחה הפוליטי צורף גם כוח רב משמעות של ממשל ריבוני‪.‬‬
‫הסתדרות העובדים כוננה על בסיס של 'קול אחד לאיש אחד' בבחירות כלליות‬

‫‪ 13‬גולדשטיין‪ ,‬בר גיורא והשומר‪ ,‬עמ' ‪ ;131-80‬עילם‪ ,‬ההגנה‪ ,‬עמ' ‪,88-87 ,59-53 ,44-29‬‬
‫‪ ;109-103‬אביגור‪ ,‬תולדות ההגנה‪ ,‬א‪ ,2‬עמ' ‪ ;670-667‬סלוצקי‪ ,‬תולדות ההגנה‪ ,‬ב‪ ,1‬עמ' ‪,67-65‬‬

                                              ‫‪ ;515-510 ,434-418‬שם‪ ,‬ב‪ ,2‬עמ' ‪.1032-1015‬‬
‫‪ 14‬טבת הטיב לתאר את תהליך החישול של המרות הוולונטרית בביצורה של הסתדרות העובדים‬

       ‫באמצעות עיון בדרכו של האיש המרכזי באותו תהליך‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון‪ .‬טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 15‬רובינשטיין ציין בצדק כי בבחירות ינואר ‪ 1931‬לאספת הנבחרים התחילה תופעה של 'כמעט‬
‫רוב' שמפא"י מקבלת‪ ,‬ההופך אותה בהכרח למפלגה מובילה )לימים – מפלגת שלטון(‪ ,‬אך‬
‫מחייב אותה להידרש לקואליציה‪ .‬מפא"י זכתה אז ב‪ 46-‬אחוזים‪ ,‬לעומת ‪ 38.4‬אחוזי תמיכה‬
‫בשתי המפלגות המתאחדות בבחירות הקודמות לאספת הנבחרים )‪ 27‬מתוך ‪ 71‬צירים‪42.6 ,‬‬
‫אחוזים מכלל הקולות‪ ,‬בצירוף ‪ 4‬צירים או ‪ 3.3‬אחוזים של רשימת 'העובדים בקרב העדה‬
‫הספרדית' שהייתה קשורה למפא"י(‪ .‬המפלגה הרביזיוניסטית זכתה ביותר מ‪ 20-‬אחוזים‬
‫מהקולות )‪ 11‬צירים‪ 16 ,‬אחוזים‪ ,‬בצירוף ‪ 4‬צירים מבני עדות המזרח שתמכו בה‪ 4.2 ,‬אחוזים‬
‫מהקולות(‪ .‬הספרדים זכו ב‪ 16-‬אחוזים )‪ 11‬צירים(‪ .‬אטיאש‪ ,‬כנסת ישראל‪ ,‬עמ' ‪;35-34‬‬

                                                ‫רובינשטיין‪ ,‬מוסדות ומפלגות‪ ,‬עמ' ‪.186-183‬‬

                                     ‫]‪[16‬‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29