Page 287 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 287
התבססות השיטה ההייררכית
חברי המפלגה והצביע ,בצדק ,על העובדה שאלפים מהם עודם בעלי הכרה
אידאולוגית .לעומת זאת הוא התעלם כליל משאלה הכוח הפוליטי ,שהרי אלה
שקבלו על שמפא"י נעשית מפלגת מנגנון הייררכית טענו שהמנגנון נעשה בה
דומיננטי מדי ,ולא שהוא והמפלגה חד הם .טענתם הייתה כי אותם חברי מפלגה
בעלי הכרה אידאולוגית מצאו עצמם במפלגה שאין לא להם ,ולא לחברי מפלגה
אחרים ,כל השפעה על דרכה .התיאור שארן חמק מהתמודדות עמו היה ששלטון
המפלגה נמסר בלא עוררין לאנשי המנגנון המפלגתי-הסתדרותי ,בברכת ההנהגה
הבכירה ,ולא שקבוצת 'הגוש' ומנהלי המפלגה נותרה לבדה במפא"י למול המונים
סבילים ותו לא .השאלה הייתה בידי מי הכוח הפוליטי ולא מה הדיוקן הסוציולוגי
של אוכלוסיית החברים.
בטענה נוספת טשטש ארן את השינוי הגדול שהתחולל במפא"י אחרי העצמאות
המדינית ,בזמן שהוא היה מזכיר המפלגה ואחרי כהונתו' .האם אני יכול להגיד שזאת
מפלגת מנגנון לפי התוצר האידיאי של אותה מפלגה? יש לי הרבה טענות לעליה
השניה ,אך דבר אחד טוב ישנו – מבחינה אידיאולוגית תפרו לתנועת הפועלים בארץ
בגד ]שהיא יכולה[ לגדול בו'; כלומר מפא"י ,לטענת ארן ,היא מפלגה אידאולוגית
ולא מפלגה שעיקר מעייניה מוקדש למנגנוני כוח פוליטיים .ארן הסתמך בדברים
אלה על רוחה של מפא"י היישובית והתעלם מן ההתפתחות שחלה בה בסוף התקופה
היישובית ובעיקר אחרי העצמאות המדינית .אמנם כעבור שנים לא מעטות הושמעה
במחקר הטענה שמפלגות הפועלים הציוניות היו מאז ומתמיד מפלגות מנגנון
ביסודן 50,אבל במסגרת הדיון הפוליטי שארן השתתף בו באותן שנים ,איש לא העלה
על דעתו לתארן כך .לעומת זאת ,כמו שראינו ונראה עוד בעיקר בחלק השלישי של
הספר ,הגרסה שהושמעה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל – וארן לא התמודד
עמה כלל – הייתה שמפא"י התפתחה והשתנתה עד שנעשתה למפלגה שהמנגנון
שולט בה.
ארן מנה סיבות לחולשה שפקדה את מפא"י בראשית העצמאות ,בעיקר כדי
להפריך במובלע את הטענה החוזרת שהמיסוד ההייררכי של המפלגה הוא מקור
החולשה .הוא הזכיר את המנהיגים שנפטרו וחסרונם מורגש )'אילו היתה קמה מדינת
ישראל לפני עשרים שנה תנועת הפועלים בארץ היתה יכולה להתברך בהנהגה
כבירה'(; ציין את הפילוג שכרת ממנה כוחות חשובים; העריך שה ִמנהל והממשל של
המדינה החדשה נטלו מן המפלגה ומן ההסתדרות את אנשיהן; ולבסוף קבע שלא
התהווה תחליף לאותם הפועלים מבני העלייה השלישית ,לאלה שהיו שכבת ביניים
ותיווכו בין 'ההמונים' ובין המפלגה )כאשר לא היה לה מנגנון ,לדבריו( .עתה הם
50הבולט בבעלי העמדה הזאת היה יונתן שפירא .בעיקר בספריו :אחדות העבודה; עילית; חברה
בשבי.
][279
