Page 6 - גג 47 16במאי

‫בפתח‬

‫קוראות יקרות‪ ,‬קוראים יקרים‪,‬‬

‫במרכז חוברת זו – דברים שכתבו סופרים וחוקרים על שניים מגדולי הספרות העברית‪,‬‬
‫שהלכו לעולמם זה מקרוב ‪ -‬עמוס עוז ועמליה כהנא‪-‬כרמון ז"ל‪ .‬שניהם פורצי דרכים חדשות‬
‫בסיפורת העברית מזה יובל שנים‪ ,‬ושניהם נערצים על רבים; אף כי דומה שבשני העשורים‬
‫האחרונים‪ ,‬שבהם לא הונחו ספרים חדשים של עמליה כהנא‪-‬כרמון‪ ,‬על מדפי החנויות‬
‫והספריות‪ ,‬נוכחותה הייתה פחות מורגשת‪ .‬והרי זו תופעה חוזרת ונשנית בספרות העברית‬
‫בת זמננו – סופר שאינו מפרסם ספרים חדשים‪ ,‬קל וחומר סופר שהלך לעולמו ‪ -‬יועם זוהרו‬
‫ולאט לאט ידעך זכרו‪ .‬חלפו ללא שוב הימים שבהם היו מלמדים בבתי הספר התיכוניים‬
‫ובמוסדות להשכלה גבוהה את גדולי העבר של הספרות העברית )למשל‪ :‬טשרניחובסקי‪,‬‬
‫שלונסקי‪ ,‬רטוש‪ ,‬פיכמן‪ ,‬שטיינברג‪ ,‬גנסין(‪ ,‬ודומה שהולכים ומשתכחים גם סופרים שהיו‬
‫ממבשרי הגל החדש בספרותנו כגון יהושע קנז‪ ,‬דן צלקה‪ ,‬דוד שיץ‪ ,‬יצחק אורפז‪ ,‬שולמית‬
‫הראבן‪ ,‬יהודה עמיחי‪ ,‬אם למנות רק מעטים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בתקופתנו הולכים ומתמעטים‬
‫הסטודנטים בחוגים לספרות עברית‪ ,‬וגם בבתי הספר התיכוניים אין לספרות העברית אותו‬
‫מעמד איתן לו זכתה בעבר‪ .‬כך הולך ונבעה חלל ריק בספרותנו‪ .‬לי‪ ,‬שגדלתי משנותיי‬
‫הראשונות על ספריהם של גדולי הספרות העברית – נראה לפעמים העתיד הצפוי לספרות‬
‫העברית‪ ,‬ובעצם לתרבות העברית – כחלום עוועים‪ .‬כי‪ ,‬מכאן ואילך – לאן? לפני כשישים‬
‫שנה‪ ,‬כתב דוד אבידן בשירו "יפוי כוח"‪ַ " :‬מה ּ ֶׁש ַּמ ְצ ִ ּדיק יֹו ֵתר ִמ ּכֹל ‪ֶ /‬את ַה ְּב ִדיד ּות‪ֶ ,‬את ַה ֵּיא ּו ׁש‬
‫ַה ָּגדֹול‪ֶ /,‬את ַה ְּנ ִׂשי ָאה ַה ּמ ּו ָז ָרה ְּב ֹעל ‪ַ /‬ה ְּב ִדיד ּות ַה ְּגדֹו ָלה ְו ַה ֵּיא ּו ׁש ַה ָּגדֹול‪ִ /‬היא ָה ֻע ְב ָ ּדה ַה ְּפ ׁש ּו ָטה‪,‬‬
‫ַהחֹו ֶת ֶכת‪ֶׁ / ,‬ש ֵאין ָלנ ּו ְּב ֶע ֶצם ְל ָאן ָל ֶל ֶכת‪ ".‬אבל‪ ,‬לנו יש לאן ללכת‪ .‬לנו יש מולדת‪ ,‬והמולדת‬
‫שלנו היא התרבות העברית‪ ,‬שנוצרת בישראל‪ ,‬ולה אין תחליף‪ ,‬לא בברלין ולא בארה"ב‪,‬‬

‫לכן עלינו לטפחה ולשמור עליה‪ ,‬כאן בישראל‪.‬‬

‫עוד בחוברת זו – דפים ראשונים מתוך הנובלה "קאמי" מאת רן יגיל‪ ,‬ביוגרפיה ליטררה‬
‫כתובה כמונולוג של אלבר קאמי‪ ,‬מגדולי ההוגים במאה הקודמת‪ ,‬טקסט עשיר במידע‬
‫ביוגרפי ובהיכרות עם המרחב האינטלקטואלי הנרחב שבו פעל קאמי‪ .‬יצירה מעמיקה ומקורית‬
‫שרק חלק ממנה מתפרסם כאן‪ ,‬חלק שמעורר תיאבון להוסיף ולקרוא את השלם‪ .‬ובצידה של‬
‫נובלה זו – מאמר של יגאל בן נון על ראשית הפוסט מודרניזם באמנות הישראלית וכן‬
‫סקירת ספרים חדשים בידי עדינה מור=חיים וד"ר ארנה גולן‪ ,‬ושירים וסיפורים של רוני‬
‫סומק‪ ,‬ציפי שחרור‪ ,‬מרלין וניג‪ ,‬דורין מרגלית‪ ,‬חנה גרנות‪ ,‬חיים ספטי‪ ,‬וגם שירים וסיפור של‬
‫יוסי יזרעאלי‪ ,‬יוצר רב‪-‬פעלים – במאי תיאטרון‪ ,‬משורר‪ ,‬סופר‪ ,‬קולנוען‪ ,‬מחזאי ופרופסור‬
‫לתיאטרון‪ ,‬שיצר תורה תיאטרונית מקורית‪ ,‬שאותה הוא מסכם בשלוש מלים‪" :‬הווה אוטונומי‬

‫דחוס"‪ ,‬ומציג אותה כאן על דרך השיר והסיפור‪.‬‬

‫קריאה מהנה‪,‬‬

‫העורך‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪4 47‬‬