Page 20 - סקסמוביל
P. 20
20
בתחנת הדלק שליד ערד עצר במזנון ובאצבעות לאות התיר
את רצועת הקסדה והזמין קפה .המזנונאי הגיש את הזמנתו
בפנים חתומות ונעלם אי שם בירכתי המזנון הריק מאדם.
הכביש השומם ניבט אליו מבעד לחלונות .משאבות הדלק
והרציפים הריקים ,וחיוורונם המת של הגבעות מסביב,
הבהיקו לנגד עיניו .הנוף היה שלו ,מסנוור ואדי החום שעלו
מהאספלט הניעו את העולם בריחוף קל ,עצל ומרגיע .מבטו
ליטף בגאווה את ההרלי דווידסון שעמד נוצץ ,ענק ,בלתי
נלאה ולוחש לבעליו" :קום ,בוא נחפש את הרוח" .הבעלים
דפק במגפיו המרופטות ,חייך לעצמו ולגם מהקפה בהנאה.
פתאום חש בה .תחילה נדמה היה לו שאין זה אלא תעתוע.
אך לא .נוכחותה הכתה בגבו והצמרמורת הייתה ממשית
וגם הקפה איבד מטעמו .הוא סב לאחור וראה אותה נעה
לאיטה ,מלכותית אל רציף התדלוק .שם נעצרה והמתינה.
המזנונאי יצא אליה ,התכופף אל חלון המכונית ,חזר ונטל
את צינור הדלק אל המכל .אדי הבנזין הרקידו אותו ,את
המכונית ואת הגבעות עליהם הביט בפחד גובר .מבטו לא
הצליח לחדור מבעד לשמשה .קרני אור השמש חזרו ופגעו
בעיניו וסימאו אותם לרגע .חלון המכונית נפתח וציפורניים
אדומות הגישו למזנונאי כרטיס אשראי .הם נשארו תלויות
עד שהוגש להם העט שם נעלם בתוך האגרוף .החתימה
נחתמה ,החלון נסגר והלמבורגיני נשארה במקומה ממתינה,
מאיימת.
"היי" ,הצריד קולו ",היי ,צווח" ,יש כאן טלפון?"
"אין" ,ענה לו קול עמום מיתוך המזנון.
הוא התרומם ממקום מושבו וברגליים קשויות הלך להרלי.
רגלו נפלה מכוח הכובד אל עברו השני ובבוהן יבשה לחץ
על מתג ההפעלה .המנוע רעם .המפלצת לא זזה ,רק
התבוננה בו מרחוק .ההילוך הראשון חרק והאופנוע נע
באיטיות ליציאה אל הפיתולים המסוכנים במורד בדרך אל
