Page 245 - סקסמוביל
P. 245

‫‪245‬‬

                                                           ‫"כן"‪,‬‬
                                                   ‫אתה מפה?"‬

                                                           ‫"כן"‪,‬‬
                                        ‫"יופי‪ .‬היא אימא שלי"‪,‬‬
          ‫הכול תלוי בו עכשיו‪ .‬חייו נתונים ביד הערמומיות‪.‬‬
                                       ‫"היא לא גרה פה יותר"‪,‬‬
‫"לא?" האכזבה ששמע עודדה אותו‪ .‬אולי‪ ...‬אולי‪ ...‬הוא‬

                                            ‫מצליח במשימתו?‬
                                                   ‫"לאן הולך?"‬

‫השיחה הארוכה עייפה את הדוור וערפלה את הכרתו‪ .‬לפני‬
‫שנפל מתעלף‪ ,‬שמע כאילו מעולם אחר את מנוע המכונית‬

                                               ‫מותנע ומתרחק‪.‬‬
‫הבוקר מצא את הדוור מתגולל מתחת לספסל‪ .‬פניו היו‬
‫מופנות אל הפשפש של זלמה‪ .‬מפיו הפעור נזל ריר שהרטיב‬
‫את רצפות המדרכה‪ .‬הוא נשם בכבדות וחשב להתרומם‪.‬‬
‫גופו המשותק היה מת‪ ,‬רק מוחו רקד משמחה‪ .‬הוא הצליח!‬
‫הוא יחיה! זלמה שלו! הגוף שמתחת לספסל עורר את‬
‫תשומת לבו של אחד הנמענים‪ .‬הלה התקרב בחשש והתבונן‬
‫בדמות הגדולה‪ ,‬השכובה על צדה‪ ,‬שאפה הענק‪ ,‬כאילו עצר‬

                                 ‫בעדה מלהשלים את הסיבוב‪.‬‬
‫"מה אתה עושה שם למטה?" שאל בזחיחות‪ .‬הפה הפעור‬
‫פלט גניחה‪ ,‬שהזיעה משהו במוחו האטום של הנמען והוא‬

                                ‫רץ לבית הקרוב להזעיק עזרה‪.‬‬
‫ההתגודדות סביב הדוור הייתה מושלמת‪ .‬כל אזור א' על‬
‫כלביו בא לראות את הדוור גוסס‪ .‬הם הסתירו ממנו את‬
‫הפשפש של זלמה‪ .‬הם הסתירו את המכונית שהתקרבה‬
‫לבית‪ .‬הם הסתירו מעיניו המתחננות את הדמות הגבוהה‬
‫היוצאת מהמכונית ורצה לפשפש‪ .‬הוא לא ראה את השמחה‬
‫ואת הבכי‪ ,‬הוא לא ראה את הדמות מובילה את זלמה אל‬
‫המכונית‪ .‬הדוור צרח‪ :‬לזוז! לזוז! הנמענים שמעו רק קול‬
   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250