Page 34 - A Time to Tell - Emek Hefer & TARASA
P. 34
בת-חן היא בית | לאה חזן תיעד :יוסי קויתי
היינו אז זוג צעיר ,חלק מחמש משפחות שהתיישבו בהרחבה של ביתן אהרון.
אני עבדתי כמורה ,בעלי היה אחראי על הקמת המסגרייה והפעלת בארות המים בישוב .המסגרייה לא
הוקמה כי שנתיים וחצי לא היה לנו חשמל ,רק עמוד חשמל...חיינו כמו חלוצים .בבית בישלנו על גז,
הייתה לנו מנורה קטנה וטרנזיסטור עם סוללות .כשהחשיך מוקדם בחורף והיו סערות וגשמים הרגשנו
ממש בודדים.
הדרך מכפר ויתקין לאביחיל עברה בין בתי הישוב וחצתה את כביש החוף שאך נסלל ,נתיב לכל כיוון.
עברו בו אולי עשר מכוניות בשעה...למזלנו הורשנו להיכנס "לבית יערי" ,בית ההבראה של קופת חולים
שרבים באו בו לנוח ,לאכול טוב ולאזור כוח .בקיץ ראינו שם סרטים .מידי פעם היו הופעות ,אני זוכרת
את אסתר עופרים ויעקב בודו .היו גם ערבי משחקי חברה בין הנופשים אבל אז הרשו לנו רק להסתכל,
לא להשתתף.
היחסים בין השכנים היו נפלאים .בקיץ נהנינו מהירח ומהכוכבים ,סיפרנו סיפורים וצחקנו סביב
למדורה ,שמענו יללות תנים .אנו הצעירים ביקרנו בלילות החורף הארוכים אצל משפחות ברק וגרייצר
ושמענו מהם "סיפורי שואה" .מכיוון ששנינו היינו ילידי הארץ ,לא הכרנו את גודל האסון והזוועה.
1959 - 1970בת-חן
