Page 27 - Noah's Ark
P. 27
נוח עמד מול החלון של התיבה ,הביט והביט ,וכל מה שראה היה רק מים.
הוא ומשפחתו ובעלי החיים שהיו בתוך התיבה היו היחידים שנשארו
בעולם .רק הדגים לא היו מודאגים .הם שחו מסביב לתיבה וחבטו בה
בזנבותיהם ,ובסנפיריהם בעליזות .ובתוך התיבה הייתה שמחה גדולה .כל
בעלי החיים ,הגדולים עם הקטנים ונוח ומשפחתו נהנו מאוד להיות ביחד.
אבל עברו יום ,ועוד יום והמבול עוד לא נגמר והיה קצת צפוף בתיבה,
והתחיל להיות משעמם וכולם רצו כבר לצאת החוצה לקפוץ ולהתרוצץ
ולהשתובב ,אבל נוח אמר" :צריך לחכות בסבלנות ,כי המבול עוד לא נגמר"
אך בליבו כבר חשב שאלוהים אולי שכח אותם והתיבה שלהם תשוט ותשוט
לעולם ,ואף פעם הם לא יוכלו לצאת ממנה.
אבל אלוהים לא שכח .אחרי ארבעים יום הוא הפסיק את המבול .המים
הלכו וירדו ,הלכו וחסרו ופתאום ראו שוב את ראש ההרים הגבוהים,
והתיבה נעצרה ונחה על הר אררט.
אבל נוח עוד לא פתח את התיבה .הוא לקח את היונה אל כף ידו ואמר לה:
"עופי ,יונה ,עופי וראי -הכלו המים מעל פני האדמה?" הוא פתח את החלון
שבתיבה והיונה פרחה החוצה ,עפה מסביב וחזרה מיד .היא לא מצאה שום
מקום שאפשר לעמוד עליו .עברו ימים אחדים ושוב לקח נוח את היונה ואמר
לה":עופי ,יונה ,עופי שוב וראי -הכלו המים מעל פני האדמה? ושוב שלח
אותה בעד החלון .היונה חזרה לעת ערב ובפיה עלה של זית ואז ידע נוח כי
Page 27 Copyrighted and owned by Ulpan-Or. Any usage, copying and distribution without express
כל הזכויות שמורות לאולפן-אור .כל שימוש ,העתקה והפצה אסורים permission from Ulpan-Or is prohibited.
