Page 50 - מקור מוסמך גיליון 82
P. 50
בשביל מנת פלאפל חסרים להם עשרה שקלים. 2011
זו עניות מנוולת .שניהם ידעו את זה. "אוי ,לו הייתי ראש הממשלה"
"ראש הממשלה?" אלפרד עיקם את אפו" ,נו ,מה היית
"רק ה 15בחודש היום ,אלפרד .הכסף מהניקיון מדרגות
יכנס בעוד יותר משבועיים!" עושה?"
"הרבה" מני היה טרוד בניסיון למצוא דבר מה כשיר
אבל איך אפשר להרוויח כסף כשאפילו טלפון אין לך? למאכל" .אבל דבר ראשון הייתי דואג לאכול ארוחת
וחשמל? וכסף להטענה בכרטיס הרב קו? צוהריים הגונה" הוא הביט בביקורתיות במצרכים שנותרו
הנכסים היחידים שלהם מסתכמים בקרוון הדלוח הזה, בקרטון שלהם.
שאומץ על ידם לאחר שנמצא נטוש באזור שומם בקבוק קטשופ כמעט גמור ,שלושה מלפפונים ,עוגייה
ומרוחק. מתפוררת אחת.
"אולי "...התחיל מני ואז השתתק "יש לי רעיון מעניין, ועוד משהו ירקרק שלפני כמה שבועות היה פיתה.
על אף שמני מעולם לא היה מפונק ,וכבר בגיל שלוש
רעיון ששוה כסף". למד לדאוג בעצמו לכל צרכיו ,הרעב שחש כעת היה
"נשמע" אלפרד היה ספקטי ,עם כל הכבוד לידידו צובט ומציק בצורה שלא אפשרה לו לחשוב על שום דבר
היצרתי עדיין לא מלאו לו 16שנים. אחר.
"נהפוך את הקרוון הזה לאטרקציה לילדים ,עם חושך, אלפרד הבחין בזה .וכמו אח גדול ומסור פשפש בכיסו
וכל מיני פרצופים וקולות ,יש לזה שם ,שכחתי מה. כדי לתור אחר מטבעות כלשהן" .אני אביא לך כסף" הוא
שפך על המזרן המרופט את תחולת הכיס" ,ותקנה לנו
והעיקר -נגבה מכל ילד שלושים שקל על הבילוי". ארוחת צוהריים טובה .פלאפל או פיצה או מה שתרצה".
"חדר בריחה?" שאל אלפרד וקימט את מצחו "לזה אתה
שקל .שניים .שלושה .חמישה .שישה.
מתכוון?" "אלפרד" הראה לו מני בשקט את המטבעות שאסף
"כן ,בדיוק!" מני כבר היה נלהב לחלוטין .מוח האומן שלו
החל לתכנן צבעים ורעיונות לניצול והנאה מקסימלית לתוך כף ידו "יש פה שישה שקלים ,רק שישה".
"אה" ,אלפרד גירד את סנטרו במבוכה" .אין לי עוד".
של כל העניין.
"האין זה רעיון נפלא?" מני בלע את רוקו.
"מה השפה הנמלצת הזו פתאום?" גער בו אלפרד,
מתחיל להדבק בהתלהבות המחשמלת שבאישוניו של
מני "אבל אני חייב לציין שזה אכן עשוי להיות רעיון
נפלא"
ואז השתרע אלפרד על המזרן ,וקרא בקול רם כל כך,
עד שהקירות הרעועים כמעט ונפלו,
"אוי ,מני ,לו היית ראש הממשלה!!!"
***
בני ברק
"ש-לום!"
שרה נכנסת לבית ,שלומי אוחז בידה הימנית ,אהרון ישן
בעגלה.
"אמא?" היא קראה "מישהו בבית?".
"סבתא?" סימן שאלה הצטייר על פניו של שלומי.
"נחפש ,אולי סבתא בחדרים" חייכה אליו שרה והתקדמה
לכיוון פנים הבית.
"מחפשים" התרצה הקטן ופתח את דלת המטבח
בארשת של חוקר שהצחיקה מאד את שרה.
אם מחפשים -אז מוצאים ,אומר הפתגם העתיק.
"מצאתי את סבתא"! שאג שלומי בשמחה "סבתא בתוך
המטבח!"
סבתא ישבה על כיסא במטבח ,מדברת בטלפון בצירוף
תנועות ידיים נמרצות .כשראתה את שלומי מיהרה
לסיים את השיחה בחיפזון ולחבק את הנכד באהבה.
"הפרענו לך?" שאלה שרה בנימוס ,יודעת היטב מה
חמותה תענה.
"להפריע?! מה פתאום! אני כל כך שמחה שבאתם!"
"מה שלומך? איך את מרגישה?" התעניינה שרה ,מביטה
בהערכה במטבח המסודר.
"רק להודות לד' " סבתא לאה מיהרה להגיש צלחת עם
גלידה ורדרדה משכנעת "זה תותים אמיתיים ,משהו
שחייבים לטעום"
"תודה" התפעלה שרה "איך זה שתמיד יש פה איזו
גלידה טובה למי שנכנס ,מדהים".
"רוצה גלידה תות" משך שלומי בשרוולה
"אה ,זה ממש לא מתקרב לתוצרת הקייטרינג שלך"
פרגנה השוויגער בחום" .בדיוק קבלתי ד"ש מהאירוע
כ"כה"חמנניחסםן אתבשתפ"שא" |פ |1|51.00.80.42.021ג|יגלייולןיון5282 4520
