Page 22 - מקור מוסמך - גיליון 61

‫שחדוי תלמד איך מדברים‪ .‬שלא תגדל בסוף‬ ‫קופסת‬ ‫תקציר‪:‬‬
‫כמו המתנדבת המרגיזה הזאת של מיכלי‪.‬‬ ‫הפלסטיק‬ ‫בהווה‪ :‬אתי הולכת לביתה‬
‫של‬ ‫של סבתה ונפגשת שם עם‬
‫אוף‪ .‬אין לה זמן להתרגז עכשיו‪ .‬יש פה מספיק‬ ‫הירקות‬ ‫חברות לשם הכנת תכנית‬
‫רגוזים להיום‪ ,‬והם אפילו קצת נרגעו מלהניח‬ ‫המרוסקים‬
‫מזרן על הרצפה וכמה אביזרי פיזיותרפיה‪.‬‬ ‫אף פעם לא עושה‬ ‫כיתתית‪ .‬היא מאחרת‬
‫אין לה גם זמן לדאוג‪ .‬אין לה זמן לחשוב‬ ‫הנחות‪ .‬כפית אחר כפית היא מתרוקנת‬ ‫לשוב‪ ,‬ואימה מאכילה את‬
‫על אתי שיצאה מהבית בפנים די חוששות‬ ‫לאטה‪ ,‬תמיד באותו הקצב‪ ,‬ללא שינויים‬
‫שלא אמורות להתאים לטיול ראשון עם כיתה‬ ‫ובלי קשר להמולה שסביב ולסבלנות של‬ ‫כל הילדים ארוחת ערב‪,‬‬
‫חדשה ועם תכנית כיתתית שהיא בעצמה‬ ‫מי שמחזיק בכפית‪ .‬גם הילדים לא עושים‬ ‫כולל מיכלי שהאכלתה‬
‫הכינה‪ .‬וגם אם היה לה זמן מיותר‪ ,‬לדאוג‬ ‫הנחות‪ .‬לקחת ילקוטים ומחברות ותיקיות‬
‫לא היה עוזר לאתי‪ .‬אולי הייתה עוזרת לה‬ ‫לסלון ואז לגלות שהיום אין מתנדבות‬ ‫ארוכה במיוחד‪ ,‬ללא‬
‫אם הייתה אומרת כמה פרקי תהלים בתפילה‬ ‫וכלאחד יכין את שיעורי הבית שלו בעצמו‬ ‫עזרתה של ביתה‪.‬‬
‫שיהיה לאתי טוב בכיתה החדשה‪ ,‬שהתכנית‬ ‫ואימא תשתדל לעזור כמה שהיא יכולה‬
‫שלה תצליח‪ ,‬ושבת אחת מהכיתה‪ ,‬שמוכרת‬ ‫– זה עוול בלתי נסלח מבחינתם‪ .‬למרות‬ ‫בעבר‪ :‬מנהל בית החולים‬
‫מדי גם לה‪ ,‬לא תרמוס אותה בין שיניה‪ .‬אולי‬ ‫שהיא ישבה איתם בסוף כמעט כרגיל‪ ,‬בשל‬ ‫מספר לד"ר אניטה כי‬
‫בלילה יהיה לה זמן לעשות את זה‪ .‬אם לא‬ ‫המחאות‪ .‬אבל הנחות אין לה היום בכלל‪,‬‬
‫יעזור לטיול – יעזור לימים אחרים‪ .‬כרגע‬ ‫כי רק כעת היא מתוודעת לחיסרון נוסף של‬ ‫מחלקות ריאת הברזל מכל‬
‫הן נשארות באותה כיתה‪ ,‬ונשארות להיות‬ ‫סאגת המתנדבות ואתי וכיתה ט' האחת‬ ‫בתי החולים בארץ עתידות‬
‫קשורות עם או בלי לדעת גם בעוד צומת של‬ ‫שבה הן לומדות‪ .‬כי כשהמתנדבות מבלות‬
‫באיזה פארק בקצה העיר עם המורה‬ ‫לעבור לבית החולים‬
‫החיים‪.‬‬ ‫שלהן והחברות החדשות‪ ,‬גם אתי עושה‬ ‫שלהם‪ ,‬כאשר כל רופא‬
‫אבל זהו‪ ,‬אין זמן עכשיו‪ .‬יש זמן לכבד את אלי‬ ‫את אותו הדבר‪ ,‬ולה אין עזרה בכלל‪ .‬ונכון‬ ‫ממשיך לנהל את המחלקה‬
‫בפתיחת החגורה שקושרת את מיכלי לכיסא‪,‬‬ ‫שכל השבוע מיכלי בבית אחר הצהריים‬ ‫שלו ולטפל בחולים שבאו‬
‫לכבד את עצמה בלהרים את מיכלי ולהעביר‬ ‫מלבד יום שלישי‪ ,‬אבל ליום האחד הזה‬
‫אותה למזרן‪ ,‬ולכבד עוד כמה ילדים בעזרה‬ ‫הילדים וגם היא איכשהו מצליחים לחכות‪.‬‬ ‫מבית החולים שלו‪.‬‬
‫בתרגילי פיזיותרפיה‪ ,‬וגם להשגיח שהם‬ ‫ואם בסוף התכניות משתבשות‪ ,‬קשה יותר‬
‫עושים את זה בעדינות ולא עושים בטעות‬ ‫‪11‬‬
‫להסתדר כשגם אתי לא בבית‪.‬‬
‫כואב לאחות שלהם‪.‬‬ ‫"מי רוצה לראות פיזיותרפיה של מיכלי?‬
‫אחר כך היא מיכלי עייפה והיא לא דורשת‬ ‫מי רוצה לעשות פיזיותרפיה גם?" הדסה‬
‫הרבה תשומת לב‪ .‬היא גם די שבעה‪ ,‬וארוחת‬ ‫מנסה למצוא רעיון להסחת דעת לילדים‬
‫הערב של אחים שלה עוברת בקלות יחסית‪.‬‬ ‫נרגזים‪" .‬אני רוצה!" "אלי פיתרפיה!" היא‬
‫וכשחלק מהחמודים כבר שוכבים במיטותיהם‬ ‫מניחה את הקופסה הלא גמורה‪ .‬לא‬
‫היא מתלבטת מה יהיה טוב יותר‪ :‬ללמוד‬ ‫אמורים לעשות פיזיותרפיה באמצע האוכל‪,‬‬
‫להתמודד עם המצב הקיים‪ ,‬או להיענות‬ ‫אבל לא נורא לחרוג פעם אחת מהכללים‪.‬‬
‫להצעתה של המרכזת ולקבל עוד קצת‬ ‫היא לא תעשה דברים מסובכים שעלולים‬
‫לגרום למיכלי להקיא‪" .‬בואו לחדר של‬
‫עזרה‪.‬‬ ‫מיכלי ונעשה פיזיותרפיה‪ .‬מיכלי‪ ,‬את רוצה‬
‫**‬ ‫פיזיותרפיה עם כל הילדים?"‪ .‬מיכלי נסחפה‬
‫כנראה אחרי האווירה הכללית הבלתי‬
‫אימא של רונן‪ .‬תמיד כשיש צעקות במחלקה‪,‬‬ ‫מרוצה כי היא משיבה לה במבט רגוז‪ .‬היא‬
‫אימא של רונן קשורה לזה באיזושהי דרך‪.‬‬ ‫מלטפת אותה‪" .‬נכון אין ברירה‪ ,‬כל יום צריך‬
‫אבל הפעם היא זועמת עוד יותר מבשבוע‬ ‫לעשות פיזיותרפיה? שיהיה לנו כוח להזיז‬
‫שעבר‪ ,‬כשהד"ר התייחסה לשלט שהיא‬ ‫את הידיים ולעשות איתן כל מיני תנועות?‬
‫תלתה כמו לעבירה חמורה על החוק‪ .‬היא‬ ‫ואת רואה שגם אלי ויאיר וחדוי רוצים‬
‫מרחמת על אימא של רונן‪ .‬קשה לה כל כך‬ ‫לעשות פיזיותרפיה? הכי כיף למיכלי‪ ,‬כל‬
‫עם המצב של הילד שלה‪ ,‬וה‪ ...‬הענייניות של‬ ‫יום את עושה פיזיותרפיה"‪ .‬היא מסיימת‬
‫הד"ר מגדילה את הקושי‪ .‬אבל היא‪ ,‬מה היא‬ ‫את המשפט ומביטה מהר לצדדים‪ ,‬לראות‬
‫אם פליטת הפה הזו עומדת לעבור לה‬
‫יכולה לעשות? אחות בסך הכל‪.‬‬ ‫בשלום‪" .‬פפפפ" מכולם‪ ,‬בדיוק חדוי הייתה‬
‫"אני לא מבינה איך זה יתכן! יש שיטה של‬ ‫שם‪" .‬בהרבה יותר שווה לדעת ללכת לבד‬
‫טיפול בפיזיותרפיה שיכולה לעזור לילד שלי‪,‬‬ ‫ולאכול לבד ולשחק לבד‪ .‬בהרבה יותר שווה‬
‫ולא מתחילים לטפל בו? למה? הילד שלי לא‬ ‫מפיזיותרפיה!"‪" .‬לכל אחד יש את הדברים‬
‫מעניין אתכם? לא אכפת לכם שהוא שוכב‬ ‫הנחמדים שלו‪ ,‬חדוי‪ .‬ובאמת ללכת לבד זו‬
‫פה כמו בול עץ? כל כך קשה ללמד אותי מה‬ ‫מתנה מה' וצריך להגיד לו תודה שיודעים‬
‫לעשות ואני אטפל בו? לא צריכה שתעשו‬ ‫ללכת‪ ,‬ולאכול ולדבר‪ .‬איך אומרים תודה‬
‫את זה אתם‪ ,‬רק תביאו לי רופא פיזיותרפיסט‬ ‫לה' על זה שיודעים לדבר? לא מדברים‬
‫מילים שמעליבות מישהו אחר"‪ .‬מיד כשהיא‬
‫שלמד אותי מה עושים!"‪.‬‬ ‫מסיימת היא לוקחת את עגלתה של מיכלי‬
‫היא חייבת לומר משהו‪" .‬יהיה טוב‪ ,‬אימא של‬ ‫ויוצאת אתה אל החדר‪ .‬חדוי מגיעה לשם‬
‫רונן‪ .‬הטיפול יגיע‪ ,‬לא ייקח עוד הרבה זמן‬ ‫רק כמה דקות מאוחר יותר‪ ,‬והדסה מעדיפה‬
‫להאמין שהיא חשבה על מה שאמרה לה‪.‬‬
‫ויתחילו לטפל בילד שלך בטיפול החדש"‪.‬‬ ‫היא לא יודעת עד כמה מיכלי מבינה את‬
‫היא כנראה אמרה משהו חמור ממש כי הד"ר‬ ‫כל הדיבורים המהירים של אחיה ואחיותיה‪,‬‬
‫יצאה מגדרה בתגובה "תפסיקי לעשות פה‬ ‫אבל פרצופים וטון היא בטח מבינה‪ ,‬וכדאי‬
‫בלגן במחלקה על כל שמועה שאת שומעת‪.‬‬
‫הטיפול הזה לא עומד לרפא את הילד שלך‪.‬‬
‫את באמת חושבת שקצת תרגילים בידיים‬
‫וברגליים והוא הולך הביתה? אין רפואה‬
‫למחלה הזו‪ .‬יש איך להיכנס לריאת ברזל‪,‬‬
‫אבל לא אני לא חושבת שיש גם איך לצאת‬

‫ממנה"‪.‬‬

‫גליון ‪ | 15.08.20 | 52‬כ"ה מנחם אב תש"פ ‪43‬‬ ‫‪22‬‬
‫י"ג חשוון תשפ"א | ‪ | 31.10.20‬גיליון ‪61‬‬