Page 67 - מקור מוסמך גיליון 85
P. 67

‫הכתר שלך‬                                   ‫אלפרד נשכב על המזרן המרופט בתנוחה שעוררה אצל‬
                                           ‫מני תחושת דה ז'ה וו עמוקה‪ ,‬וקרא בקול רם כל כך עד‬
‫המבצע‬          ‫*טורבנים‪ -‬כיסוי ראש מובנה‬   ‫שקירות הקרוון הרעועים כמעט זזו ממקומם "אוי מני‪ ,‬לו‬
‫ממשיך!‬                ‫ללא צורך בקשירה‬
                                                                                    ‫היית ראש הממשלה!!!"‪.‬‬
‫מטפחות כותנה‬  ‫*מטפחות מרובעות משי‪/‬כותנה‬    ‫"ראש הממשלה"? מני תלה על פניו ארשת מהורהרת‬
‫‪ 5‬ב‪₪ 100 -‬‬        ‫*לונגים מעוצבים‪/‬יום יום‬  ‫של מגשים חלומות‪ ,‬ואמר בקול הכי מהוקצע שהצליח‬
 ‫מטפחות משי‬                                ‫להנפיק "חלומך יתגשם בתוך דקות ספורות‪ ,‬מיסטר‬
‫‪ 3‬ב‪₪100 -‬‬       ‫*ברטים כותנה‪/‬אנגורה‪/‬צמר‬
                           ‫*סרטי החלקה‬                                                   ‫אלפרד‪ ,‬אנא המתן"‪.‬‬
                                  ‫*בובי‬                                                                      ‫♠♠♠‬
                               ‫*ברטונים‬
                                                                                                          ‫בני ברק‬
                        ‫ואביזרים נלווים‪..‬‬  ‫"עשר אצבעות לי יש\ כל דבר יודעות הן\ לצייר‬
                                           ‫ולקשקש\ גם מתפללות הן"‪ .‬שרה החזיקה את תהילה‪,‬‬
   ‫לרגל‬         ‫הלהיט‬
‫עונת השמחות‬   ‫של הקיץ‬                                                ‫גיסתה התינוקת ושרה לה בקול רך‪.‬‬
                                           ‫תהילה הייתה יפה‪ .‬פניה בהירות ומושלמות‪ ,‬אף קטן‬
 ‫כתובת‪ :‬יחד שבטי ישראל ‪42/14‬‬
‫טל‪0525493542 | 0533146996 :‬‬                             ‫וקפיצי‪ ,‬דומה עד מאד לאפו של בנימין אחיה‪.‬‬
                                           ‫ועיניים ים תכולות פקוחות לרווחה‪ ,‬מטעות‪ .‬כי הן ריקות‪.‬‬
                                           ‫ניצבות שם במרכז פניה של תהילה הענוגה רק בשביל‬

                                                                          ‫הנוי‪ ,‬ואינן ממלאות את תפקידן‪.‬‬
                                           ‫תהילה הייתה תינוקת רגועה להפליא‪ .‬אכלה פעם‬

                                                     ‫בשלוש שעות‪ ,‬ישנה שעות רבות ומעטה לבכות‪.‬‬
                                           ‫שרה הביטה בה באהבה‪ ,‬וגם בחשש‪ .‬אילו חיים נגזרו‬
                                           ‫על הקטנה הזו? האם באמת היא תחייה את כל חייה‬
                                           ‫בעולם אפל‪ ,‬חשוך? לא תראה לעולם את אור השמש?‬
                                           ‫וכיצד היא תסתדר? האם היא תתחתן?‪ .‬המון שאלות‪.‬‬

                                                                                                  ‫אפס תשובות‪.‬‬
                                           ‫סבתא לאה הבחינה במבטיה המהורהרים של שרה‪,‬‬
                                           ‫שהחזיקה את תהילה הקטנה‪" .‬איך היא"? שאלה בחיוך‬

                                                                                                     ‫אוהב‪ ,‬גאה‪.‬‬
                                           ‫"מדהימה"‪ .‬הגיבה שרה‪ ,‬די בכנות והחזירה את תהילה‬

                                                                           ‫לזרועותיה המושטות של אימה‪.‬‬
                                           ‫"ואיך‪...‬את מרגישה"? שאלה שרה במבוכה‪ ,‬מחפשת‬

                                                                 ‫להתחמק מעיניה הישירות של חמותה‪.‬‬
                                           ‫"רק להודות לד'" השיבה השוויגער את התשובה הקבועה‬
                                           ‫"משתדלת לנוח‪ ,‬ותהילה גם היא משתדלת לאפשר לי‬

                                                                                                          ‫את זה"‪.‬‬
                                           ‫עוד כמה דקות חלפו עליהן בפטפוט נעים‪ ,‬ושלומי‪,‬‬
                                           ‫בכורה של שרה טרח להזכיר "אמא‪ ,‬לא הבאת לסבתא‬

                                                                                     ‫את השוקולדים שהכנו!"‬
                                           ‫"ואו‪ ,‬נכון‪ ",‬נזכרה שרה‪" ,‬שלומי חמוד‪ ,‬טוב שהזכרת לי‪,‬‬

                                                         ‫רוצה לעזור לי להביא את השקית מהעגלה?"‬
                                           ‫"כן!" רץ הקטן בשמחה "סבתא את לא מאמינה מה הכנו‬

                                                                                                               ‫לך"!‬
                                           ‫שורות שורות של פרלינים בלגיים משובחים‪ ,‬חלביים‪,‬‬
                                           ‫מהסוג שהשוויגער אוהבת‪ .‬כל פרלין מצופה בציפוי בגוון‬
                                           ‫שונה‪" .‬תוצרת ביתית" אמרה שרה "מהסדרה החדשה‬

                                                                ‫של ההצעות לקינוחי בוטיק בקייטרינג"‪.‬‬
                                           ‫"זה מדהים"! סבתא לאה התפעלה מאד‪ .‬היו שם‬
                                           ‫שוקולדים אדומים‪ ,‬חומים‪ ,‬שחורים‪ ,‬זהובים‪ ,‬לבנים‬

                                                          ‫ואפילו כתומים וורודים‪" .‬איך עשית את זה"?‬
                                           ‫"טכניקה מעניינת" הסבירה שרה "אמא נכון גם אני‬

                                                                                     ‫עזרתי"? התגאה שלומי‪.‬‬
                                                   ‫"וודאי‪ .‬סבתא‪ ,‬שלומי הכניס כל שוקולד למנג'ט!"‬
                                           ‫"לכבוד התינוקת תהילה" הבהיר הקטן בהיגיון "שאנחנו‬

                                                         ‫שמחים שהיא נולדה אפילו שאין לה עיינים"‪.‬‬
                                           ‫"שלומי‪ "...‬שרה הסמיקה במבוכה‪ ,‬מאיפה הילדון מביא‬
                                           ‫את זה? בנימין והיא החליטו לא לומר לו כלום בינתיים‪,‬‬

                                                                   ‫מחשש מוצדק שלא יבין את הדברים‪.‬‬
                                           ‫"אבל יש לה עיניים" אמרה סבתא לאה ברוך‪ ,‬מצביעה‬

                                                      ‫על עיניה התכולות של תהילה התינוקת "הנה"‪.‬‬

‫גליון ‪ | 01.05.21 | 85‬י"ט אייר תשפ"א ‪67‬‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72