Page 52 - מקור מוסמך גיליון 93
P. 52
אהב מאד את תקופת השיטפונות באזור ביתו "אז לאן בפרק הקודם:
אתה רוצה לנסוע?" 2012
"למקום מועד מאד" חייך ג'ימי בעונג "אחד מאלה עמוס זהבי הזקן ,ובנו פרד הר זהב נפגשו בחדר
שהחזאים אצלכם מזהירים שלא לדרוך שם בזמן שיטפון. ההגשמת חלומות במציאות מדומה לאחר מאמצים
לפי החישובים שלי ,שם יהיה הכי מוצלח הלילה .קוראים
מרובים מצד מני ואלפרד.
לו 'נחל קומראן'". הפגישה שהחלה יפה ,הסתיימה בוויכוח מטופש שהוביל
"ב 2007נספו שם ארבעה מטיילים בזמן שיטפון" למישאל
היה זיכרון מעולה "אני לא הולך לעשות את זה לאשתי" להרעת היחסים בין האב המבוגר לפרד בנו.
בני ברק
הוא קרץ לג'ימי.
"כן ,עד שניצלת מהכדור שלי במטווח "...עקץ ג'ימי תהילה ,התינוקת העיוורת והיתומה מתאקלמת אצל
בחזרה" .אבל באמת ,מישאל ,עם כל החשש ההם היו משפחת פרנך במצפה יריחו.
בטח ארבעה חובבנים שעסקו בסנפלינג ,חסרי כל ניסיון מצפה יריחו
וציוד מינימלי". לוכד הסופות האמריקאי ג'ימי רוטר ומישאל פרנך
הוא תפח על תרמיל אדיר ממדים שישב במושב שלצידו, מתחרים ביניהם במטווח ירי.
רק כעת מישאל קלט שהוא קיים. ג'ימי יורה בטעות הרחק מהטרה ,המטווח היה חסר
"אני מקצוען ,מנוסה ומצויד היטב לכל מצב חרום שיכול חומת מפגע ,וכדורו הטועה של ג'ימי פגע במטרה בלתי
לקרות .בתרמיל הזה יש הכל מאי .ועד זד .הוא הציל את
רצויה כלשהי שרצה שפופה בצידי המטווח.
חיים פעמים רבות". ג'ימי הצליח לראות פרץ דם הנובע מהנפגע ,ואז נפלה
"ובכל זאת" מישאל לא היה רגוע ,וידע שאפרת בטח לא
הגופה ארצה חסרת חיים.
תהנה מהעניין. ____
"טוב ",שלף ג'ימי קלף שכנוע נוסף "תסלח לי ,אבל זה
ממש לא עומד להיות אחד השיטפונות הגדולים שאני מצפה יריחו
משתתף בהם .אתם לא ניו אורלינס ולא ריו דה ז'ניירו. "מישאל!" ג'ימי טלטל את כתף חברו הישן בחוזקה.
ועם כל הענווה ,השיטפון הזה ממש קטן עלי". אין תגובה.
"אבל" ,מישאל עדיין לא הבין "עם השיטפון יתחיל רק "מישאל קום!" הוא לחש בצריחה לתוך אוזניו של פרנך,
בלילה ,למה לנסוע עכשיו? בארבע לפנות בוקר?" משהו
מזל שהוא נרדם על הספה בסלון.
מן הנזיפה על ג'ימי היה בקולו. "מה קרה?" מישאל מצמץ בעייפות בעיניו.
"צריך לסרוק את השטח ,להתמקם במקומות מוצלחים "בא ,הולכים! ".ג'ימי היה נלהב ובהול ,הוא משך בחולצת
ובטוחים .ואתה ,אל תעשה לי כאלה פנים חמוצות ,לישון
הפיג'מה של מישאל לעבר דלת הבית.
תמיד אפשר". "מה זה ,לאן?" הוא היה מתוך שינה ,והניח לג'ימי להוביל
"לא נכון" אבל מישאל כבר התחיל להרגיש את האקשן
אותו לחנייה ,כשהוא מדשדש בפיג'מה ונעלי בית.
מפעפע בקצות אצבעותיו. "לאוטו שלך" פקד עליו ג'ימי במרץ מוזר.
"אתה איתי"? האדרנלין של ג'ימי שועט ,הוא כל כך אוהב
מישאל התיישב במושב האחורי ,עיניו נעצמו
את זה. שנית .ג'ימי רוטר התניע והחל לצאת מהחנייה.
"אחרי תפילת שחרית ושיחה עם אפרת ,ולא ,אני לא מעיר "היי!" מישאל התאפס לפתע "מה אתה חושב
אותה" התריע מראש ,מתעלם ממבטיו המתפוצצים של
ג'ימי "או אז אני איתך ,להערכתי באזור השעה שמונה שאתה עושה?"
"לא תאמין" צחקק לוכד הסופות באושר "הוי,
בבוקר".
"טוב ,תתארגן היטב בינתיים" הדריך אותו ג'ימי "ואהמ... מישאל ,לא תאמין".
"לא-ן אתה חושב שאתה נוסע בארבע
קח בחשבון שאנחנו לא הולכים למלון". לפנות בוקר?" שאג מישאל באימה
"חח" גיחך מישאל ופתח את דלת האוטו "תאמין לי והנחית את ידו בעצמה אדירה על ידו
שעברתי יותר מזה בחיי". של ג'ימי שהייתה מונחת על ההגה.
ושוב ,כיסה את עיניו הערפל ההוא ,לוקח אותו למחוזות ג'ימי הסתובב לעברו בחצי חיוך.
"התעוררת ,סוף סוף .עכשיו תעלה
רחוקים. הביתה להביא לך כמה דברים
♠♠♠.
וניסע".
2012 "לאן?" מישאל כבר היה ערני
"את הכורסא הזו תזיזו לאמצע החדר" פקד עליהם עמוס לחלוטין ,הוא הביט על ג'ימי
זהבי הזקן "לא ,כן ,יופי .ככה" .הוא נפנף במקלו אנה
ואנה ,מדריך אותם כיצד להפוך את דירתו הישנה ל'חדר במבטים מזרי אימה.
"מישאל" ,ג'ימי היה מרוגש
הגשמת חלומות במציאות מדומה' המחודש. באמת "אחרי חודש שאני
מתנתו של הזקן הייתה משתלמת לכל הדעות .ודירתו
בישראל זה סוף סוף קורה".
המוזנחת בת ארבעת החדרים הייתה מעולה בשבילם. "מה קורה ,אולי כבר תואיל
"אני ישן בחדר אחד" הסביר להם הזקן במרץ ,כשנכנסו
בבוקר לביתו בהיסוס ,אלפרד אוחז את התיק שלהם עם להסביר?".
מעט הבגדים ,ומני סוחב בנאמנות את הקרטון הוותיק "הלילה ".הכריז ג'ימי
בחגיגיות" .החזאים הבטיחו
שלהם. שהלילה יהיה לילה גשום
"אתם תשנו בחדר השני" הוא החווה להם על החדר במיוחד ,עם שיטפונות
הנוסף ,חסר דלת וחלון ,אבל לוקסוס בשבילם" .עמוס ,כל
כך נעים פה!" התלהב אז מני "אלפרד ,לא יהיה לנו קר באזורים המועדים".
"אהה" נדלק מישאל ,הוא גם
בלילות ,כמו שהיה בקרוון!".
"אבל שמיכות אין לי בשבילכם ,ילדים" הצטער הזקן. 12
"בקרוון היינו מתכסים במעיל הישן של מני" הסביר לו
אלפרד "אבל פה יש קירות טובים ,אנחנו לא צריכים
כיסויים ולא כלום".
"ובסלון יהיה ההגשמת חלומות שלכם" עמוס היה מרוצה
מאד ,חייו היו אפרוריים ומשעממים ,הנה יבואו אלה
ויכניסו לו קצת צבע ואנשים לבית.
"תודה עמוס" ,הם הודו לו בפשטות ,והוא זרח מאושר.
"ילד" ,הוא נגע במקלו בקודקודו של מני "תפרשו על
הרצפה את המפות הירוקות שלנו" הוא הגיש לו חבילה
עטופה "אשתי ,ציונה ,הייתה סורגת ומוכרת אותם
כשהייתה חייה .נשאר לנו הרבה כאלה".
החדר הלך ולבש צורה חדשה ,מחליק קמט במצחו של
הזקן.
ומני ואלפרד נהנו בינם לבינם .החלום הראשון שמוגשם
בחדר ההגשמה הזה הוא החלום שלהם.
ט"ז תמוז תשפ"א | | 26.06.21גיליון 93 52
