Page 58 - מקור מוסמך גיליון 84
P. 58

‫בנימין אני חייב לסגור"‪.‬‬                                                                        ‫בני ברק‬
‫"בנימין" שרה התקשרה אליו‪ ,‬שקועה בענן מתוק‬                                                       ‫"בנימין?" שרה ענתה לטלפון בדריכות‪.‬‬
‫של אושר‪" .‬התחלתי להכין לאמא שלך עוגה מיוחדת‬                               ‫"מזל טוב!" הוא היה מאושר‪ .‬סוף סוף הוא לא בן יחיד‪,‬‬
‫בצורת‪" "...‬שרה" הוא קטע אותה "אמא שלי לא מרגישה‬                                    ‫לאחר ‪ 25‬שנים ארוכות‪" .‬שרה‪ ,‬נולדה לי אחות!"‬
                                                                          ‫"מזל טוב!" שרה הייתה נרגשת מאד "ומה שלום אמא‬
                                 ‫טוב‪ ,‬היא עכשיו בניתוח חרום‪".‬‬             ‫שלך? וכמה היא שוקלת? ולמי היא דומה"? תמיד בשעת‬
                                         ‫"מה קרה?" היא נחרדה‪.‬‬
                                                                                                       ‫התלהבות היא מדברת במהירות‪.‬‬
‫"אני לא יודע!" הוא התחיל לדמוע לפתע‪ ,‬מבלבול‪.‬‬                              ‫"רגע"‪ ,‬צחק בנימין‪ ,‬וצחוקו היה כה מאושר‪" .‬רק הרגע‬
                                             ‫"צריך להתפלל חזק!"‬           ‫דברתי עם אבא‪ ,‬התינוקת נולדה ממש עכשיו והוא עדיין‬
                                                                          ‫לא הספיק להגיד לי כלום חוץ ממזל טוב‪ ,‬אבא אמר‬
                    ‫"כמובן‪ ,‬לאה בת יפה‪ ,‬נכון?" וידאה שרה‪.‬‬
                                                                 ‫"נכון"‪.‬‬                                                    ‫שנדבר בהמשך"‪.‬‬
                                                                  ‫♠♠♠‬     ‫"ואו‪ ,‬בנימין"! שרה הייתה מאושרת "אני מספרת לילדים‪,‬‬
                                                                          ‫בא נראה מה שלומי יאמר‪ ...‬הוא בטח יהיה בעננים שיש‬
                                                               ‫בני ברק‬
‫לתפילות שנשא בנימין‪ ,‬ולפרקי התהילים שלחשה שרה‬                                                                      ‫לו דודה גם מצד שטרן!"‬
                                                                          ‫"מצוין‪ ,‬אעדכן בהמשך" ניתק בנימין ופנה לזמר 'מזמור‬
                          ‫יש כנראה כוח סגולי לחולל ישועות‪.‬‬                ‫לתודה'‪ .‬לא יאמן שאימא זכתה בבת לאחר ‪ 25‬שנות‬
‫סבתא לאה התעוררה מהניתוח בריאה ושלמה‪ ,‬מאושרת‬
                                                                                                                                         ‫ציפייה!‪.‬‬
       ‫להיפגש עם התינוקת הזעירה שלה שבאה לעולם‪.‬‬                           ‫הו‪ ,‬הנייד רוטט‪ .‬אבא‪" .‬אבא‪ ,‬שלום!"‪" .‬כן בנימין‪ ,‬תראה‪",‬‬
‫אבל התינוקת‪ ,‬הבריאה הרכה הזו בת יומה‪ ,‬היא לא‬                              ‫אבא שלו נשמע מתנשף‪ ,‬ורעשי רקע רבים נשמעו‬
‫תראה בעיניה‪ .‬כך אמרו הרופאים‪ .‬אולי בגל שבע ינסו‬                           ‫סביבו‪" .‬אמא לא מרגישה טוב‪ ,‬מכניסים אותה עכשיו‬
 ‫ניתוח מסוים‪ ,‬שאולי יאפשר לה להבחין בין אור לחושך‪.‬‬
                                                                                                                   ‫לניתוח חרום‪ .‬תתפללו"‪.‬‬
                                               ‫ויקרא שמה‪ :‬תהילה‬           ‫מה?!‪ ,‬ניתר ליבו של בנימין‪" .‬מה קרה?" "אני לא יכול‬
                                                                  ‫♠♠♠‬     ‫לדבר‪ ,‬בנימין‪ ".‬אבא שלו גנח ואמר משהו למישהו‬
                                                                  ‫‪2011‬‬    ‫שלצידו "התקשרתי בשביל שתפללו על אימא‪ ,‬לאה בת‬

                                    ‫"יורם חמוד‪ ,‬הנה אמא כאן!"‬                                                    ‫יפה לרפואה שלמה"‪.‬‬
‫ורדית‪ ,‬אימו של יורם הקטן פרצה לחדר הבריחה בכעס‬                            ‫הוא יודע שאבא שלו לא יכול לדבר כעת‪ ,‬אבל‬
‫ומיהרה לחבק את בנה‪" .‬יורמי‪ ,‬מתוקי אל תבכה‪ .‬אמא‬                            ‫יש עוד משהו אחד שהוא ממש מוכרח לברר‪.‬‬
‫לוקחת אותך מפה‪ ,‬מהאנשים הרעים ומכל החיות‪,‬‬
                                                                                   ‫"כן‪ ,‬אבא‪ .‬ומה עם התינוקת?" אנא ד'!‪.‬‬
                                                    ‫הולכים הביתה"‪.‬‬        ‫"היא כנראה בסדר" אבא נחפז לסיים "טוב‪,‬‬
‫האור נדלק בינתיים‪ ,‬ומני פשט את התחפושת שנראתה‬
                                                                                  ‫‪3‬‬
                                           ‫מגוחכת להפליא באור‪.‬‬
‫"סליחה‪ ,‬ילד אה‪ ..‬יורם‪ ,‬סליחה‪ ,‬סליחה גם לך גברת‬
‫ורדית" התגמגם אלפרד "אנחנו התכוונו‪ ,‬זאת אומרת‬
‫חשבנו שהילד נהנה מכל רגע‪ ,‬ואוהב מפחיד‪ ,‬וקולות‪,‬‬

                         ‫לא ידענו שהוא חשב שהכל אמיתי"‪.‬‬
‫"סליחה ילד‪ ,‬אה‪ ...‬יורם" הוסיף גם מני בכנות‪ ,‬תוך שהוא‬

                           ‫משפשף את שאריות הגואש מפניו‪.‬‬
‫"אתה סולח לנו"? שאלו ביחד‪ .‬הילד רק הביט בהם‬

 ‫בעיניים גדולות ומבוהלות‪ ,‬והידק את אחיזתו ביד אימו‪.‬‬
‫"אנחנו נחזיר לך חצי מהכסף" אמר אלפרד בגבורה "כי‬
‫היה לך רע פה‪ .‬ואנחנו‪ ,‬מני ואני לא אנשים רעים" "אז‬

                                                         ‫אתה סולח?"‬
                     ‫הילדון ניגב את עיניו הרטובות ולא ענה‪.‬‬
‫"אנחנו נחזיר לך‪ "...‬מני בלע את רוקו "את כל הכסף‬
‫ששילמת לנו‪ .‬שלושים שקל‪ .‬כי אנחנו לא רוצים להיות‬

                                                       ‫אנשים רעים"‪.‬‬
‫אלפרד הושיט בשתיקה את הכסף לילד‪" .‬אז אתה סולח‬

                                                                   ‫לנו?"‬
‫הילד לקח בזהירות את הכסף‪ ,‬משך את אימו לכיוון‬

                                ‫הדלת וסינן בקול מבועת "לא"‪.‬‬
‫הם יצאו מהקרוון‪ ,‬מני ואלפרד קפאו על מקומם בתחושת‬

                                                     ‫אשמה עמוקה‪.‬‬
‫כל אותו הערב והבוקר שלמחרת סדרו מני ואלפרד‬
‫את חדר הבריחה לצורת הקרוון הרגיל‪ ,‬ושלא כדרכם‪,‬‬
‫לא פטפטו כלל מלבד עניינים טכניים‪ .‬תחושה רעה‬

              ‫ומתסכלת אפפה אותם ולא נתנה להם מנוח‪.‬‬

                                                                          ‫י"ב אייר תשפ"א | ‪ | 24.04.21‬גיליון ‪84‬‬                                    ‫‪58‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63