Page 34 - מקור מוסמך - גיליון 56_Neat
P. 34

‫אפשר גם כשמיכלי בבית‪ .‬למה לא‪.‬‬                  ‫מיד‬                                        ‫‪6‬‬
‫עשר דקות לאחר מכן היא באמצע להכין‬                            ‫כשנסגרת‬
‫את הבצק‪ .‬המיקסר פועל‪ ,‬ושלושת הקטנים‬                          ‫הדלת‬                                                ‫‪34‬‬
‫שבחבורה עומדים על כיסאות לידה‪ ,‬מציצים‬                        ‫אחרי מיכלי‪,‬‬
‫לתוך הקערה ושופכים אליה בתורנות קמח ‪-‬‬                        ‫המתנדבות‬
‫שמן – ביצים‪ .‬הגדולים יותר כבר פורשים מפת‬                     ‫והשוקולדים – כבר נגררים‬
‫ניילון על השולחן ומכינים אותו לשלב הרידוד‪.‬‬                   ‫שני ילקוטים לכיוון הסלון‪ ,‬וילדת גן אחת‬
‫ואז נשמעות דפיקות בדלת‪ .‬בן הארבע שאוהב‬                       ‫מנסה להשמיע קולות גרירה באמצעות‬
‫לפתוח דלתות יורד מהכיסא ורץ לדלת‪ .‬כמה‬                        ‫התיקייה שלה‪ .‬יום שלישי מוקדש באופן קבוע‬
‫שניות אחר כך הוא אצלה בחזרה‪" .‬אמא‪,‬‬                           ‫לשיעורי הבית של הילדים‪ ,‬ובכלל לזמן של‬
‫בואי לדלת‪ ,‬מיכלי חזרה"‪ .‬מיכלי? "רק רגע‬                       ‫חוויה משפחתית עם אימא שאינה מוסחת‪.‬‬
‫ילדים‪ ,‬אני מכבה את המיקסר ואף אחד לא‬                         ‫השעה ארבע וחצי ביום שלישי הגיעה‪ ,‬וכבר‬
‫נוגע‪ ,‬וכבר נמשיך"‪ .‬היא ממהרת אל הדלת‬                         ‫אין זכר לסדר שהיה בסלון‪ .‬המפה מוסטת‬
‫לקול קריאות המחאה של בן השנתיים‪ .‬בדלת‬                        ‫לקצה השולחן למניעת קשקושי עטים‪,‬‬
‫מתברר הבן כצודק‪ .‬שתי מתנדבות עומדות‬                          ‫ומלאי ילקוטים וקלמרים ממלא את מקומה‪.‬‬
‫שם ומיכלי אחת יושבת‪ .‬מיכלי היושבת שמוטה‬                      ‫מחברת חגים‪ ,‬מחברת חשבון‪ ,‬ספר כתיב וכתב‬
‫על כיסאה‪ .‬פניה אדומות כמו עגבניה‪ ,‬כמו‬                        ‫ומחברת אותיות של גן חובה ממתינים כולם‬
‫סלק‪ .‬נהיה להדסה חם מלראות אותה‪ .‬היא‬                          ‫למחמאותיה של אימא ולעזרתה הנדיבה‪ .‬כל‬
‫מתנשמת בכבדות‪ ,‬רוק נוזל מפיה‪ ,‬וגרביה‬                         ‫השבוע היא משתדלת לעזור להם עם שיעורי‬
‫השחורות מעידות על חיכוך מתמשך בגלגלי‬                         ‫הבית במקרה הצורך‪ .‬אבל כל השבוע היא אינה‬
‫העגלה‪ ,‬ולא על שהיה בטוחה בתוך הרגליות‪.‬‬                       ‫פנויה מספיק‪ .‬מזמן‪ ,‬הדסה כבר אינה זוכרת‬
‫גם חור נוצר בגרב וממנו מציצה רגל אדומה‪,‬‬                      ‫מתי‪ ,‬הפך יום שלישי ליום הרשמי שבו אימא‬
‫אולי אפילו פצועה?‪ .‬כבר הרבה זמן היא לא‬                       ‫עוזרת בשיעורי הבית‪ ,‬מציירת שער למחברות‬
‫ראתה כך את מיכלי‪ .‬כבר הרבה זמן היא גם לא‬                     ‫ובונה סוכת קרטון לפי המשנה שנלמדה או‬
‫קבלה אותה חמישים דקות לפני הזמן שבו היא‬                      ‫להבדיל חדר ילדים שעל כל פריט מיניאטורי‬
‫אמורה לחזור‪ .‬הדסה עומדת מולן דקה שלמה‪,‬‬                       ‫שמשולב בו מצוין שמו באנגלית‪ .‬גם היום‬
‫שותקת שתיקה שנובעת מהלם וגם מהעדר‬                            ‫היא נסחפת עם הילדים למלאכות החביבות‪,‬‬
‫מילים מתאימות‪ .‬בסוף היא מנסה למתוח איזה‬                      ‫מציירת תפוח בדבש למחברת חגים וגוזרת‬
‫חיוך‪ ,‬אומרת "תודה רבה"‪ ,‬מגלגלת את מיכלי‬                      ‫עם ילדת הגן ארון ואוזניות ואבטיח מהעיתון‬
                                                             ‫המקומי למחברת אותיות‪ ,‬וגם מציצה לספר‬
                           ‫פנימה וסוגרת את הדלת‪.‬‬             ‫גיאומטריה של אתי עד שהיא מסכימה אתה‬
‫שלום מיכלי‪ ,‬היה לך חם מאד וכאבו לך‬                           ‫שתתרכז טוב יותר בחדר סגור‪ .‬האווירה בסלון‬
                                                             ‫טובה‪ ,‬והיא מגיעה לשיאה כשבן השנתיים‬
                                                 ‫הרגליים‪.‬‬    ‫מגיע לסלון עם יצירה שהביא מהגן ביום שישי‬
‫שלום אחים שלך‪ ,‬שלום המיקסר ושלום‬                             ‫ותלתה עד עכשיו על המקרר‪" .‬גם לי יש‬
                                                             ‫דף!" הוא קורא בקול‪ ,‬מושך בשרוולה ומנסה‬
                                                  ‫העוגיות‪.‬‬   ‫להיאבק עם אח שלו על הכיסא שליד אימא‬
                                                         ‫**‬  ‫"גם לי דף‪ ,‬עכשיו אני!" הוא קורא בקול מתוק‬
                                                             ‫ותקיף‪ ,‬וכל יושבי הסלון פורצים בצחוק גדול‪,‬‬
‫בחצר בית החולים חם‪ ,‬אבל שתי האימהות‬                          ‫אוהב‪ ,‬שמח ומשוחרר‪ .‬תוך דקה הוא מקבל‬
‫אינן מתקרבות אפילו לצל שיוצר מבנה‬                            ‫חיבוקים מאחיו ואחיותיו הגאים‪ ,‬מקבל את‬
‫בית החולים‪ .‬בחצר בית החולים יש כל הזמן‬                       ‫המקום שליד אימא וצבעים נבחרים מקלמרים‬
‫התרחשויות‪ ,‬אנשים נכנסים ויוצאים וגלגלי‬                       ‫חדשים של תחילת שנה‪ ,‬והוא צובע בשקידה‬
‫אלונקות או מגדלי ציוד עושים את דרכן החוצה‬                    ‫את השופר שאימא מציירת לו מן הצד השני‬
‫ופנימה‪ .‬אבל שתי האימהות אינן מסיטות‬                          ‫של הדף שהביא‪ .‬האפיזודה החמודה מהווה‬
‫מבטים‪ .‬אימא של רונן‪ ,‬שגילתה חלקים מליבה‬                      ‫אקורד סיום לשקידתם של חלק מהילדים‪,‬‬
‫הכאוב יחד עם השדר התקיף שהעבירה‪,‬‬                             ‫והמחברות מתחילות להיסגר‪ .‬הדסה מביטה‬
‫ממתינה לתגמול הולם מהאם שמולה‪,‬‬                               ‫בשעון‪ .‬יש עוד כמעט שעה עד שמיכלי תשוב‪.‬‬
‫בדמות הזדהות וגם בדמות התגייסות מעשית‬                        ‫היא מתלבטת בין ארוחת ערב מושקעת‬
‫לשינוי מה שהן יכולות לשנות במצב‪ .‬ואימא‬                       ‫מהרגיל לבין משחק משותף‪ .‬רגע לפני שהיא‬
‫של מרדכי מנסה לחשב מה ניתן לומר לאם‬                          ‫שואלת בקול "מי רוצה לשחק רמי?"‪ ,‬מריחה‬
‫שמולה ומה לא‪ .‬מה אפשר להסביר ומה לא‬                          ‫ילדת גן החובה את ארץ האפשרויות הבלתי‬
‫יובן לעולם‪ ,‬על מה אפשר לוותר ומה הכרחי‪.‬‬                      ‫מוגבלויות שנקרתה לפניה ואומרת בקול‬
‫מה ימנע מלחמות וימנע גם סיפורי – ציוינים‬                     ‫מתפנק – מתחנן ומספיק קולני כדי שאחים‬
                                                             ‫שלה ישמעו גם‪" :‬אימא‪ ,‬את זוכרת שאמרת‬
     ‫שהילד שלה לא עומד לשמוע בשום אופן‪.‬‬                      ‫לנו שתכיני אתנו עוגיות שאפשר לעשות מהן‬
‫"תראי‪ ,‬את צודקת לגמרי‪ ,‬אמא של‪ ...‬רונן?‬                       ‫גם צורות של אותיות ושל מה שרוצים? אז אולי‬
‫אבל לא כדאי לריב עם רופאים‪ .‬אנחנו רוצות‬                      ‫נכין היום?"‪ .‬הדסה מביטה שוב בשעון‪ .‬היא‬
‫שיטפלו בילדים שלנו טוב‪ ,‬אנחנו צריכות לכבד‬                    ‫באמת הבטיחה פעם דבר כזה‪ ,‬ובאמת תכננה‬
‫אותם‪ .‬אז אולי נחשוב על רעיון אחר? אולי‬                       ‫להקדיש את השעה הקרובה להנאת הילדים‪.‬‬
‫נקשט את הקירות בציורים של אותיות? הילד‬                       ‫שעה אמורה להספיק‪ .‬אולי זה ייקח קצת יותר‪,‬‬
‫שלי בחיידר לומד אות ואני מציירת לו ציור‬                      ‫אבל להכניס לתנור ולגמור לעשות צורות‬
‫של מילה שמתחילה באות‪ .‬כמו אות ב' בצורת‬
‫בית‪ .‬אולי נקשט את הקירות בציורים כאלו של‬
‫אות ומילה שמתחילה באות הזאת? ככה הם‬
‫גם ילמדו משהו‪ ...‬שמתאים לכולם‪ ,‬שכולם‬

     ‫צריכים לדעת‪ ,‬וגם הדוקטור אולי תסכים"‪.‬‬

                                                             ‫כ"ג אלול תש"פ | ‪ | 12.09.20‬גיליון ‪56‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39