Page 50 - מקור מוסמך גיליון 89
P. 50
בשם השבועה ,בצל הדגל, בפרק הקודם:
בשם אדמתי ,ובשם עמי ,ובשם אש הכאב, 2012
אחיה כלוחם ,אשאר לוחם, מני מתחזה לקוראת בקפה בחוותו של פרד הר זהב,
אמות כלוחם .עד אשר אשוב. הר זהב מסכים לבסוף לבוא לפגוש את אביו בחדר
לוחם. ההגשמת חלומות במציאות מדומה.
♠♠♠. בני ברק
בני ברק
"זה טבעי שהרגשות הקשים של סבא מנחם מתנקזים סבתא לאה נהרגה בדרך הביתה ,סבא נחום השבור
כעת על התינוקת" ,הסביר להם הפסיכולוג" ,הוא כאוב, מתקשה להתאושש ולא יכול לסבול את תהילה ,ביתו
מתגעגע ,ואולי מאשים בליבו את התינוקת ,שבהקשרה
יצאו אל הנסיעה הזו שהובילה למותה של אשתו". התינוקת העיוורת בקרבתו.
"אבל היא הבת שלו!" שרה התקשתה להבין מצפה יריחו
"כן ,אבל היא הייתה אז בת 4חודשים .הקשר ביניהם לא
התעבה דייו .ואפילו אם כן ,זה ייתכן". לוכד הסופות האמריקאי ג'ימי רוטר מעניק לאיש שנשכר
הפסיכולוג הרהר לרגע והוסיף ברצינות "המפגש היומיומי בכדי לקנות את אמונו ,מישאל פרנך ,מתנת יום הולדת.
עם התינוקת גורם למנחם לשקוע באבלו ויגונו ,אולי גם
מראה התינוקת מזכיר לו את אשתו ,וזה לא עושה לו טוב". ________
"מה אתה ממליץ?" שאל מנחם בשקט כפר ניעמה ,ישראל
"חד משמעי .להרחיק את הילדה מהאזור" "פדא'אי פדא'אי פדא'אי" זימר פרוק אבו לריף מלא גרונו
"לכמה זמן?" שאלה שרה בזעזוע ,מחבקת באינסטינקט את המנונה הרשמי של הרשות הפלסטינית 'לוחם'" ,יא
אימהי את תהילה שנמה בידיה. ארצ'י יא ארצ' אלג'דוד"
"לתקופה" משך הפסיכולוג בכתפו "כמה חודשים ,אולי מצב רוחו היה שפיר בהחלט .הוא נפגש עם לוכד הסופות
שנה .אולי יותר ,זה תלוי בהתפתחויות" האמריקאי והעביר לו את המסר שקיבל :בשבועות
המסדרון היה נראה לפתע קר ומאיים מתמיד .הם התיישבו הקרובים אש נמוכה .רוטר צריך רק להמשיך לקנות את
על כיסאות ההמתנה מחוץ לחדרו של הפסיכולוג. אמונו של היהודי פרנך.
"בנימין "...קולה של שרה רעד "אנחנו לא נותנים את והכי נחמד ,שבטורקיה הבהירו לו שהוא לא צריך לצאת
תהילונת לאימוץ" בחודשיים האחרונים היא נקשרה השבוע לניו דלהי ,למשימה המדוברת" .אתה נשאר שם
לגיסתה כאם לבת. בישראל ועוזר לאמריקאי" אמרו לו "והעיקר ,שים לב
"אנחנו לא" עיניו של בנימין היו מצועפות ,יתום צעיר. שהסיכה שהחדרנו לפרק כף ידו השמאלית עדיין שם".
"אבל ,אבא שלי "...אין סיכוי שהם זורקים אותו לבית אבות, הוא נסע ,ווידא ,ועכשיו הוא יושב לנוח עם קוקה -קולה
שניהם חשבו את זה בשקט. קר ,ושירו של סעיד אל -מוזיין הגיבור" .בעצף אלריאח\
"זה עושה לו רע ,לראות ולשמוע את תהילה ,אני יודעת" ונאר אלסלאח ,ואצראר שעבי\ לח'וצ' אלכפאח ,פלסטין
השלימה שרה. דארי\ וארצ' אנתצארי ,פדא'אי"...
ואיך לא? רגעים מהשבוע האחרון חלפו במוחה .חמיה פרוק ניחן בקול נאה ,ואת מנגינת המילים ניתן לשער גם
הרך והרגיש הפך לזקן נרגן ,בעיקר בהקשר לביתו העיוורת בלי להכיר אותן .הוא שר את חייו ,את המטרה שלשמה
"התינוקת בוכה ,זה מאד מפריע לי" הוא התלונן לעיתים הוא לוחם .את שאיפתו לשחרור פלסטין ,את צערו על
תכופות .וגם "להזיז את הבגדים של התינוקת מכאן ,אני הכיבוש ,את רצונו למות כשאהיד על אדמתה.
לא יכול לאכול כשאני רואה את זה". הוא סיים את ההמנון במילים הסמליות כ"כ ,שאם לא
אין ספק ,אסור להשאיר את המצב כמות שהוא. ההגיה הערבית הן נראות כמילות שיר יהודי-
"אבל "...שרה העלתה נקודה נוספת "מי ירצה לקחת ישראלי קלאסי ,והנה הן בתרגום לעברית:
ילדה עיוורת? ,כולם עמוסים ולאף אחד אין זמן מיותר הוי עמי ,עם הנצח
לפרויקטים".
"מה עם החברה הזו שלך ",נזכר לפתע בנימין "שאין 8
לה עדיין ילדים ,זאת שגרה ביישוב ההוא" בנימין פשפש
במהירות בזיכרונו "משהו עם יריחו"
"אפרת פרנך?" הרהרה שרה בקול "ממצפה יריחו?"
"זה יכול להיות רעיון"
♠♠♠.
2012
"אלפרד ,מה דעתך על קישואים?"
מני היה נרגש ומתוח לקראת המאורעות המסקרנים
שצפויים להתרחש היום ב'חדר הגשמת חלומות במציאות
מדומה' שלהם .הפגישה של עמוס זהבי ,האב הזקן ,שאת
חלומו ניסו להגשים יחד עם בנו ,פרד הר זהב מהחווה
הגלילית שאך בקושי עלה בידם לשכנע אותו לבוא.
"קישואים בתור כיבוד לפגישה נכבדת אצלינו בקרוון?"
עיקם אלפרד את אפו "מה איתך ,מני".
"ואגב" ,הוא הוסיף בגיחוך" ,לסגול הזה שאתה מחזיק
קוראים חציל ,לא קישוא"
"אח ,זה לא משנה .אז מה כן מתאים להגיש?" מני דיבר
בקול רם כל כך עד שכל באי החנות מקצה לקצה יכלו
להאזין לדבריו.
"צריכים עזרה ,חברים?" פנה אליהם מוכר עגלגל .מני
נעלם לפתע לאנשהו.
"אנחנו צריכים כיבוד" מיהר אלפרד לבקש "מה מתאים
לפגישה מכובדת?"
בטרם שהספיק המוכר לפתוח את פיו לתגובה ראה אלפרד
את מני רץ משולהב לעברו ,כשבידו שקית" .שילמתי כבר!"
הוא הכריז.
הם יצאו מהחנות ,והחלו בתכנונים על עיצוב הקרוון .ורק
אז ,נזכר אלפרד לשאול "אז מה קנית ,בעצם?"
"קיסמי שיניים" השיב אלפרד בעונג "כתוב על האריזה:
מושלמים לאירוח"
י"ח סיון תשפ"א | | 29.05.21גיליון 89 50
