Page 32 - מקור מוסמך - גיליון 62

‫כי הכל נפיץ‪.‬‬ ‫עוצמה משרה‬ ‫תקציר‪:‬‬
‫רונן חדש במחלקה? לא‪ ,‬הוא ותיק יותר ממך‪.‬‬ ‫רוגע‪ .‬היא‬ ‫בהווה‪:‬אתי הולכת לטיול‬
‫קרה משהו לרונן? ככל הנראה לא‪ ,‬כי אם היה‬ ‫משרה‬ ‫הכיתתי כשהיא חוששת‬
‫איזשהו‬
‫קורה הייתי עכשיו ליד מיטתו‪.‬‬ ‫ביטחון‬ ‫מהחבר שעמה הכינה‬
‫יש איזו בעיה עם רונן? יש בעיה אחת מאוד‬ ‫שהאדם העוצמתי‬ ‫את התכנית‪ .‬אמא שלה‬
‫הזה שעומד מולך עשוי לפתור לפחות חלק‬ ‫מתקשה להסתדר ללא‬
‫גדולה‪ ,‬הוא לא יכול לנשום בכוחות עצמו‪.‬‬ ‫מהבעיות שאתה מתמודד איתן‪ ,‬ולכן אפשר‬
‫חל שינוי כלשהו אצל רונן? כבר תקופה ארוכה‬ ‫עזרתה וללא עזרת‬
‫‪ -‬ארוכה שלא חל אתו שום שינוי‪ .‬באותו מצב‬ ‫אולי להרפות את הכתפיים ולהרגע‪.‬‬ ‫המתנדבות שהיו אמורות‬
‫ובאותו מקום‪ ,‬כמו הכיסא והשולחן שבחדר‬ ‫האפקט המרגיע הזה עמד עכשיו לטובתה‬ ‫לקחת את מיכליי באותו‬
‫של ורדה‪ ,‬אימא של רונן‪ ,‬וגם לטובתו של‬ ‫יום‪ ,‬ושוקלת לקחת עזרה‬
‫שלך‪.‬‬ ‫ד"ר גלטנר‪ ,‬מנהל בית החולים‪ ,‬שאליו היא‬
‫אז מה הוא ישאל? הוא רק מביט בה‪ .‬והמבט‬ ‫התעקשה להיכנס ‪ -‬ומיד‪ ,‬לא מחר ולא עוד‬ ‫נוספת‪.‬‬
‫שלו‪ ,‬כמו רוח לקליפות בצל‪ ,‬מזיז הצידה את‬ ‫בעבר‪ :‬אימא של רונן‬
‫הכל ומשאיר רק שאלה אחת‪" :‬זה נכון שאין‬ ‫חצי שעה‪ ,‬עכשיו‪.‬‬ ‫כועסת על שלא מתחילים‬
‫דרך לרפא את הבן שלי‪ ,‬והוא יישאר בתוך‬ ‫תמיר‪ ,‬רציני‪ ,‬שליו ומרוכז בדמות שבפתח‬
‫חדרו ‪ -‬קיבל אליו מנהל בית החולים את‬ ‫לטפל בבנה בטיפול‬
‫ריאת ברזל עד שהוא ימות?"‪.‬‬ ‫החיה הפצועה שקוראים לה ורדה‪ .‬כבר‬ ‫הפיזיותרפיסטי שעליו‬
‫ד"ר גלטנר הוא סמכותי‪ ,‬רציני ועוצמתי‪.‬‬ ‫שנה וחצי שהיא חיה פצועה‪ ,‬אבל החיה הזו‬ ‫שמעה‪ .‬האחות מנסה‬
‫אבל עכשיו מתחשק לו להצטרף לבכי הגדול‬ ‫מתחבאת בתוך בגדים של בן אדם מהשורה‬ ‫להרגיע אותה‪ ,‬ובתגובה‬
‫שהוציאה השאלה הזו מן האם‪ .‬הוא מסב‬ ‫ובתוך חיים שמנסים להיות נורמליים‪ .‬אף אחד‬ ‫הרופאה מנמיכה את‬
‫ממנה את מבטו‪ .‬רק אחרי כמה דקות הוא‬ ‫לא יודע שהיא חיה פצועה‪ ,‬בקושי היא‪ ,‬והנה‬ ‫ציפיותיה ומבהירה לה‬
‫עונה‪ ,‬ומילותיו מדודות‪ ,‬מחושבות‪ ,‬גם מפני‬ ‫עכשיו קרעה החיה הזו את כל המסכות ואת‬ ‫שהפיזיותרפיה לא תרפא‬
‫כל העטיפות והשתוללה בבית החולים בזעם‬ ‫את בנה‪ ,‬שיישאר לעד‬
‫שהתשובה אינה ברורה אפילו לו‪.‬‬ ‫שפיסות השפיות שעוד נותרו בה התפלאו על‬
‫"תראי‪ ,‬גברת ארצי‪ .‬אנחנו באמת לא‬ ‫בתוך ריאת הברזל‪.‬‬
‫יודעים‪ .‬כמו שאת יודעת‪ ,‬מחלת הפוליו‬ ‫קיומו ועל איך שצץ פתאום‪.‬‬
‫החלה להתפרץ פה במדינה רק בשנתיים‬ ‫היא הבינה באותם רגעים את שמשון הגיבור‬ ‫‪12‬‬
‫האחרונות‪ ,‬קודם היו רק מקרים בודדים‬ ‫מסיפורי התנ"ך‪ ,‬שניער את יסודותיו של הבניין‬
‫שקשה ללמוד מהם‪ .‬המחלקה שהילד שלך‬ ‫שהיה בו עד שזה קרס על כל יושביו‪ .‬ההפתעה‪,‬‬
‫נמצא בה קיימת רק שנה וחצי‪ .‬במחלקות‬ ‫הכאב ואין האונים תורגמו כולם לכעס גדול על‬
‫אחרות שמטפלים בהן בנפגעי פוליו‪ ,‬רואים‬ ‫כל העולם ובעיקר על כל העובדים של הבניין‬
‫החלמה‪ .‬ילדים רבים שמקבלים שיתוק‬ ‫הזה‪ .‬היא רצתה לנער אותם‪ ,‬לנער חזק‪,‬‬
‫בגפיים כתוצאה מפוליו‪ ,‬מחלימים אחרי‬ ‫לזעזע‪ ,‬שלא ימשיכו להסתובב פה באדישות‪.‬‬
‫תקופה‪ .‬שלושה חודשים‪ ,‬חצי שנה‪ ,‬שנה‪,‬‬ ‫שזה לא ימשיך להיות החיים שלה והעבודה‬
‫לוקח זמן אך בהרבה מקרים יש החלמה‪.‬‬
‫ברוב המקרים‪ ,‬אפילו‪ .‬אבל הילד שלך סובל‬ ‫שלהם‪.‬‬
‫משיתוק של שרירי הנשימה‪ .‬שיתוק כזה הוא‬ ‫ככה היא נכנסה לחדר הגדול‪ ,‬המאובזר‬
‫נדיר יותר ומסובך יותר ואנחנו פחות יודעים‬ ‫בטעם‪ .‬ככה‪ ,‬כשידיה רועדות‪ ,‬אולי כמו מי‬
‫עליו‪ .‬קודם כל‪ ,‬אנחנו שמחים שהילד שלך‬ ‫שמנסה לזעזע יסודות אבל הבניין קורס רק‬
‫חי‪ .‬הסיבוך הזה היה עלול לגרום למוות‪.‬‬ ‫עליו‪ .‬ככה‪ ,‬כשגרונה ניחר‪ ,‬וכשכל הצעקות‬
‫אולם‪ ,‬אפשר להניח ולקוות שכשם שמשיתוק‬ ‫שצעקה בחוץ עומדות על שפתיה מחדש‪.‬‬
‫בגפיים מחלימים‪ ,‬כך אפשר יהיה להחלים‬ ‫ובפנים קיבל אותה ד"ר גלטנר בכוס זכוכית‬
‫גם מהשיתוק הזה‪ .‬אין לנו עדיין ניסיון רב‪.‬‬
‫רוב הילדים במחלקה הגיעו במחצית השנה‬ ‫מלאה עד גדותיה במים‪.‬‬
‫האחרונה‪ .‬הילד שלך ותיק יותר‪ ,‬אם אני זוכר‬ ‫"שלום לך‪ ,‬תשתי כוס מים ותשבי‪ .‬גברת?"‬
‫נכון? מלבד זאת‪ ,‬רופאים מנסים כל הזמן‬ ‫"ארצי"‪ .‬היא ענתה את התשובה הכי לא צפויה‬
‫לפתח תרופות למחלה ואנחנו מקווים שאחת‬ ‫בעולם ונטלה את הכוס‪ ,‬שבאמת הייתה הדבר‬
‫מהן תהיה יעילה‪ .‬בעתיד הקרוב אנחנו נתחיל‬ ‫המתאים עבורה עכשיו‪ .‬ידה הרועדת הצליחה‬
‫בטיפול בפיזיותרפיה שנראה שיכול לעזור‬ ‫לאחוז בכוס אבל כמה טיפות נשפכו‪ .‬מנהל‬
‫לשרירים להתחזק ואולי להתחיל לפעול‪.‬‬ ‫בית החולים הבחין בתקלה הקטנה אבל‬
‫כרגע יש התארגנות של אנשי מקצוע שיגיעו‬
‫מאמריקה וילמדו אנשי מקצוע אצלנו את‬ ‫התעלם‪.‬‬
‫השיטה‪ .‬אנחנו רוצים לתת טיפול מקצועי‬ ‫"במה אני יכול לעזור לך‪ ,‬גברת ארצי? האם‬
‫וללא טעויות‪ ,‬ולכן צריך להתכונן קודם‬ ‫את קרובת משחה של אחד מן המטופלים‬
‫ולא להתחיל את הטיפול בפזיזות‪ .‬כמו‬
‫שאת יודעת‪ ,‬גם עכשיו יש מעסים ומורה‬ ‫בבית החולים שלנו?"‪.‬‬
‫להתעמלות שקצת מגיעים אליכם למחלקה‪,‬‬ ‫קבלת הפנים הממה אותה והיא הייתה צריכה‬
‫אבל אנחנו רוצים שהטיפול יהיה רציני יותר‪,‬‬ ‫לארגן מחדש את כל הנאום‪ ,‬אבל התשובה‬
‫ולכן זה ייקח קצת יותר זמן‪ .‬זה מה שאני יודע‬ ‫לשאלה הזו הייתה בכל זאת פשוטה‪ ,‬היא‬
‫לומר לך‪ ,‬גברת ארצי‪ .‬מעבר לזה – אין לי‬ ‫הייתה היא‪" :‬אני אמא של רונן‪ .‬הילד ממחלקת‬
‫מידע‪ .‬אנחנו ניצור את המידע‪ .‬אנחנו ניצור‬
‫את ההיסטוריה‪ .‬אני מקווה שהיא תהיה‬ ‫ריאות ברזל"‪.‬‬
‫הד"ר נשם נשימה קטנה אחת לעצמו‪ ,‬שלא‬
‫טובה"‪.‬‬ ‫יכלה להיות עמוקה מדי כדי לא להיראות‬
‫גברת ארצי שקמה לצאת מן החדר היא‬ ‫כלפי חוץ‪ .‬לפני שנכנסה‪ ,‬הוא שמע מחוץ‬
‫אדם אחר מזה שנכנס אליו‪ .‬וכשהיא קמה מן‬ ‫לדלת רעש ובלגן ואין אונים‪ .‬אבל אם מדובר‬
‫הכיסא‪ ,‬נפנה ד"ר גלטנר לשאול את השאלה‬ ‫במחלקת ריאות ברזל הכל סבוך יותר‪ .‬שם‬
‫שהצליחה להטריד אותו גם תוך כדי הריכוז‬ ‫מאושפזים חולי הפוליו שנפגעו בצורה הקשה‬
‫הרב שדרשה ממנו הצגת הדברים בצורה‬ ‫ביותר‪ ,‬אלו שאין לדעת דבר בקשר לעתידם‬
‫מרוככת‪" :‬מי היה האדם שאמר לך שבנך‬ ‫אבל הוא לא נראה מזהיר‪ .‬והם כולם ילדים‪.‬‬
‫לא יוכל להירפא מן המחלה ולא יוכל לצאת‬ ‫ילדים קטנים שידו הרעה של הפוליו עצרה את‬
‫חייהם העליזים בבת אחת‪ .‬גם הוא הורה‪ .‬הוא‬
‫לעולם מריאת הברזל?"‬ ‫יכול להבין את הצעקות שהקימה האימא הזו‪.‬‬
‫"רונן"‪ .‬הוא חוזר אחריה‪ ,‬ולא מוסיף עוד שאלה‬

‫גליון ‪ | 15.08.20 | 52‬כ"ה מנחם אב תש"פ ‪43‬‬ ‫‪32‬‬
‫כ' חשוון תשפ"א | ‪ | 07.11.20‬גיליון ‪62‬‬