Page 44 - מקור מוסמך - גיליון 68
P. 44
עכשיו הן מחליפות מסרים במבטים ,ורק "אח שלי תקציר:
כשהאישה מתרחקת הן מעזות לעבור למילים. הקטן, בעבר :ד"ר גלטנר ,מנהל
כמובן ששפרה ראשונה לקצוף על חוצפתו של קוראים לו
מי שהעז לפגוע בכבודה "אני לא מאמינה שלא אלי .את בית החולים ,בא לבקר
עניתי לה כלום .היא חושבת שאני תלמידה מכירה אותו? במחלקת ריאות ברז .מן
שלה מלפני שהיא יצאה לפנסיה ,ומנסה לחנך הוא ילד גאון אבל הפתח הוא מבחין בד"ר
אותי באמצע הרחוב .פשוט מאז שהיא יצאה
לפנסיה אין לה כנראה את מי לחנך אז היא רחפן ומבולגן". אניטה שבודקת ילד,
תפסה אותנו .בטוח שהיא הייתה מורה ,נכון? "לא ידעתי שהוא גאון .דווקא הכרתי אותו ובזיוה הפיזיותרפיסטית
ביקורתית כזאת .איזה נס שהיא לא הייתה מהפעמים שלמדנו ביחד למבחנים .מפוזר כזה,
מורה שלנו .אבל בכל אופן לא ניצלנו ממנה, שמדרבנת את הילד
כמו שאת אומרת" לשכנע את ריאותיו לעבוד.
תופסת אותנו באמצע הרחוב!". "ויושב וחולם ואחר כך שואל שאלות מוזרות על
שרי עניינית יותר ,ובטרם תסכים בכל לב עם החלל ועל הרי געש ועל כל מיני דברים מסתוריים הילד צוחק ,והצחוק נוגע
קביעותיה של שפרה היא בודקת את טענותיה בעולם .הוא לא מחובר לקרקע .גם כשאחיינים לליבו של מנהל בית
של האולי מורה פנסיונרית .היא מתקדמת שלי באים ,הילדים המדהימים האלו! הוא החולים.
עוד קצת לכיוון ספסל רחוב ,מתיישבת עליו, לפעמים פשוט לא שומע שהם באו ,כי הוא קורא,
מרימה את רגלה של מיכלי ומפשילה את וגם כשהוא כן שם לב ,הוא לא יודע לתקשר בהווה :אליהו ,אחיה של
הגרב עד לקרסול .ואז מושכת בחוזקה בידה איתם כמו בנאדם .שואל אותם שאלות שהם לא שפרה ,שואל אותה על סוג
מבינים ורוצה שהם ישתפו פעולה עם השטויות
של חברתה. הבעיה ועל רמת המשכל
מהקרסול ומעלה ,בערך כעשרה סנטימטרים, שלו". של מיכלי ,הילדה שאתה
בכל האזור בו התחככה רגלה של מיכלי "מעניין". היא מתנדבת .שפרה לא
המסכנה בכיסא הגלגלים בהליכה המהירה "בקיצור ,שבוע שעבור הוא מגיע אלי ,ישר
שנועדה לשפר את בריאותן של המתנדבות מהתלמוד תורה ושואל אותי בשיא המתח אם יודעת לענות לו ,אבל
המסורות שלה – העור של מיכלי צבוע בגווני מיכלי חכמה". גוערת בו על הבלגן בחדרו.
האדום והאדום הכהה ,ומה שיותר גרוע – אוטומטית ,שתיהן מניעות קצת את ראשן קדימה,
מנוקד מדי פעם בנקודות קטנות של דם. אל מעבר לשערותיה המסודרות של הילדה 18
כבר חצי שעה שהן הולכות .מהר .והרגל של שבכיסא שלפניהן ,מביטות לרגע קל ,קל מאוד,
מיכלי שנפלה מן הסד המיועד לה אל מאחורי בפניה התמות .מבט קל וקצר ולא מתמקד ,שלא
הגלגל ,חוותה כל פסיעה בגירוד נוסף מצד
הגלגל .בהתחככות ,בכאב ,באדמומית ואחר מבחין.
כך בדם .בדם היא משלמת על התנדבותן "מה זה מעניין אותו?"
"בדיוק על אליהו את שואלת מה זה מעניין אותו.
הנאצלת. את אליהו מעניינים כל הדברים הלא מעניינים".
רק עכשיו ,אחרי שהן נעצרו ,אחרי שהן "הוא נשמע מה זה סוג .מה אימא שלך אומרת
מסתכלות בה ליותר משנייה אחת ,ומתמקדות
לרגע קטן אחד של חסד בה ולא בהן -הן עליו?"
מבחינות גם בשתי דמעות קטנות שתלויות "שהוא יגדל תלמיד חכם גדול".
"הגיוני" שרי מושכת בכתפה "ומה ענית לו?"
בצדי העיניים היפות. "מה עניתי לו על מה? אה ,על השאלה שלו על
** מיכלי? שהיא ילדה מיוחדת ,אז איך שהיא תהיה
"ד"ר מאיר ,אפעל לטפל בנושא הזה על הצד חכמה".
היותר טוב .בשבוע הבא אעדכן בפעולות "והתשובה הזאת הספיקה לו?"
שעשיתי בעניין .לפני שנסיים את השיחה ,אני "היא הספיקה לי .את מכירה אותי ,אני לא סוג
רוצה לבקש בקשה בנושא איחוד מחלקות של התפלספויות .שיישאר במתח .שיעשה מחקר
על ילדים בכיסאות גלגלים ועל החוכמה שלהם.
נפגעי הפוליו". אולם הוא ינדב להם קצת מהגאונות שלו ,והם
"אני מאזין". ינדבו לו בחזרה ...ינדבו לו בחזרה קצת פחות
בלגניסטיות .לא נראה לי שמיכלי מבלגנת".
"אני אמור לקבל תחת חסותי מחלקות שלמות, "לנו זה טוב שהיא יושבת בכיסא גלגלים ולא
עם החולים שבהן ועם הצוות המטפל .כחלק מפריעה .ככה אנחנו יכולות לעשות הליכה.
מהעברת הסמכות ,כדי להכיר להם את נהלי בזכות הרעיון שלך לעשות הליכה בזמן הזה,
בית החולים וכדי להכיר ביני לבינם ,אני רוצה התחלתי לעשות הליכה עם אחותי פעמיים
לערוך ראיונות אישיים לכל הצוות שאמור נוספות בשבוע .אימא שלי ממש מרוצה ,היא
לעבוד תחת חסותי". בעד פעילות גופנית".
"אתה בטוח בכך? זה עלול לגזול הרבה "בנות! הילדה בכיסא גלגלים ,הרגל שלה נגררת
מזמנך". על הרצפה!".
"נכון .אז אולי אוותר על ראיונות לרופאים, ההליכה נעצרת .אישה מבוגרת עוצרת אותן
שאיתם אני אמור להיפגש בקרוב בכמה בבהלה" .הילדה! אתן לא שמות לב ,בנות .הרגל
אספות .אערוך ראיונות לאחיות ולשאר הצוות שלה נגררת מאחורי הגלגל ,זה בוודאי כואב לה!"
הן מסתכלות זו על זו ,על הרגל של מיכלי ,ועל
המסייע".
"כל כך חשוב לך להכיר את הנהלים לאחיות? האישה.
הרופאים יכולים להעביר להן את הנהלים. "אתן אחיות שלה?" היא מחליטה להרביץ בהן
ובכלל ,אתה מכיר את כל האחיות בבית מוסר "איך אתן לא שמות לב? הרגל שלה נראית
החולים שלך כיום? מנין הזמן המיותר?". אדומה!"
"אני מתחייב שהפרויקט הקטן הזה לא יפגע "אנחנו לא אחיות שלה ,אנחנו מתנדבות .אנחנו
במשימות האחרות שלי בבית החולים". שומרות עליה" .מנסה שרי להרים את קרנן.
"אם כך ,אני מאשר אותו .אתה יכול למסור "זה נקרא לשמור?!" האישה מסתכלת לתוך
לאחד מן המזכירים שלך את שמות הצוותים עיניהן בבוז עמוק ,משתהה עוד רגע ,אולי
שאתה מעוניין לזמן .אין לזמן אותם בשעות מתלבטת אם הן שוות נזיפה נוספת .מחליטה
העבודה שלהם .ניתן לציין את ההגעה לראיון
כנראה שהן לא שוות ,והולכת.
כדרישה .רוב הצלחה".
ד' טבת תשפ"א | | 19.12.20גיליון ג8לי6ון | 15.08.20 | 52כ"ה מנחם אב תש"פ 43 44
