Page 22 - מקור מוסמך - גיליון 60

‫הלחם של חדוי על הרצפה וחדוי לא מסכימה‬ ‫"אימא‪,‬‬ ‫תקציר‪:‬‬
‫לאכול אותו‪ ,‬ומתחילים קצת ויכוחים קולניים‪.‬‬ ‫אוכלים‬ ‫בהווה‪ :‬אתי מתבקשת‬
‫בסיבוב הרביעי העניין מאבד שליטה באופן‬ ‫היום‬ ‫להכין תכנית כיתתית יחד‬
‫מוחלט והלחמים של חלק מהילדים המחונכים‬ ‫חביתה או‬ ‫עם שפרה‪ ,‬המתנדבת‬
‫עפים לאמצע השולחן או לצד השני שלו‪ .‬ואז‬ ‫ביצה קשה?"‬ ‫החדשה של מיכלי אחותה‪.‬‬
‫הטלפון מצלצל וזו אימא שלה‪ .‬לאף אחד היא‬ ‫"נראה לי שביצה‬ ‫היא מארחת את החברות‬
‫לא תרים במצב כזה‪ ,‬אבל לאימא כן‪" .‬שלום‪,‬‬ ‫ק ש ה ‪ ,‬מותק‪ .‬אין לי כבר זמן להכין‬ ‫בבית סבתה‪ ,‬ומספרת‬
‫הדסהלה שלי"‪ ,‬מתנגן קולה של סבתא מעבר‬ ‫חביתות היום‪ .‬לכי‪ ,‬תסדרי את המשחקים ואחר‬
‫לקו‪" .‬אני אוכלת עכשיו מעוגת השכבות שלך‬ ‫לסבתא על חששה‬
‫ותשמעי‪ ,‬את ואתי אופות מצוין‪ .‬היא רכה‬ ‫כך תבואו לאכול"‪.‬‬ ‫מעימות עם אופיה הלא‬
‫וטעימה ושייכת ממש לקונדיטוריות"‪" .‬אימא"‪,‬‬ ‫"כבר סדרתי את המשחקים‪ ,‬אימא‪ .‬משעמם‬
‫הדסה גונחת מעם השולחן "נס שיש מישהו‬ ‫לי הקפלה הזאת‪ ,‬מחר נשחק במשהו אחר‪.‬‬ ‫נוח של החברה‪.‬‬
‫בעבר‪ :‬רונן מתוסכל‬
‫אחד שאני כן מצליחה להאכיל אותו היום"‪.‬‬ ‫ואני רוצה לאכול"‪.‬‬ ‫מהתנהגות הרופאה כלפי‬
‫**‬ ‫הדסה לא צריכה להסתכל בשעון כדי לדעת‬ ‫אמו‪ ,‬אך לא מוצא דרך‬
‫שהיא צודקת‪ .‬לילדים יש איזה שעון פנימי‪,‬‬ ‫להביע את תסכולו או‬
‫ד"ר אליעזר גלטנר‪ ,‬מנהל בית החולים‪ ,‬נושא‬ ‫ואי אפשר לאחר להם את ארוחת הערב‬
‫במשרה הזו רק במשך תקופה קצרה אך ביד‬ ‫בחצי שעה בלי שהם ירגישו את זה וימחו‪.‬‬ ‫לשנות את המצב‪.‬‬
‫רמה‪ .‬היא עובדת בבית החולים הזה זמן רב‬ ‫אבל מה היא יכולה לעשות? ככה זה כשבנות‬
‫ממנו וכך גם הרבה מהצוות הרפואי‪ ,‬אבל‬ ‫עולות לסמינר? הן שוכחות מהמשפחה ומכל‬ ‫‪10‬‬
‫הוא סמכותי במידה שלא מאפשרת לאף‬ ‫המחויבויות‪ ,‬והאימהות שלהן צריכות לארגן‬
‫אחד להזכיר לו את זה ובקושי לחשוב על כך‪.‬‬ ‫את סדר היום שלהן מחדש וללמוד הסתדר‬
‫הוא רק בן ארבעים וברזומה שלו הוא בעיקר‬ ‫לבד? היא באמת דואגת לאתי ורוצה שהיא‬
‫רופא צבאי בצבא הבריטי במלחמה העולמית‪,‬‬ ‫תצליח בתכנית ותצליח להתמודד עם שפרה‪.‬‬
‫אבל בבית החולים נשמעים כולם לסמכותו‬ ‫אבל היא כל כך בקשה שתחזור לארוחת ערב‪.‬‬
‫ומעריכים את מקצועיותו ודאגתו הכנה‬
‫לבריאותם של החולים ולשלומם של עובדי‬ ‫אתי יודעת שהיא צריכה את עזרתה‪.‬‬
‫אם הייתה יודעת מראש הייתה אולי מבקשת‬
‫בית החולים‪.‬‬ ‫משלמה שיבוא מוקדם‪ .‬אבל להזעיק אותו‬
‫אניטה באופייה לא כל כך אוהבת להיכנע‬
‫לסמכויות‪ .‬היא אוהבת להיות במחלקה‪,‬‬ ‫מהרגע להרגע זה כבר פחות מתאים‪.‬‬
‫שם היא הסמכות העליונה וכולם נאלצים‬ ‫מקצה המסדרון כבר מופיעה הילדה המסודרת‬
‫להישמע לה‪ .‬אבל כנראה שבכל עבודה יש‬ ‫והרעבה מאחורי כיסא הגלגלים של מיכלי‪,‬‬
‫צורך להיכנע לאיזושהי סמכות‪ .‬אין ברירה‪ .‬גם‬ ‫מובילה אותו בטבעיות אל המטבח‪ .‬אז אם‬
‫ד"ר גלטנר בעצמו כפוף לד"ר מאיר ממשרד‬ ‫היא חשבה שאפשר יהיה להשאיר את מיכלי‬
‫הבריאות וד"ר מאיר כפוף לבן גוריון‪ .‬טוב‬ ‫בחדר ולהאכיל אותה אחר כך‪ ,‬עכשיו זה כבר‬
‫שהיא לכל הפחות רופאה ומנהלת מחלקה‪,‬‬ ‫לגמרי לא הוגן‪ .‬גם היא רעבה ורוצה לאכול‪,‬‬
‫ולא אחות שנאלצת כל הזמן להיות כפופה‬
‫לרופאים שמעליה‪ .‬ואולי עכשיו הד"ר גם‬ ‫ורגילה לאכול בשעה הזו ועם כולם‪.‬‬
‫מתכוון לבשר לה על הרחבת המחלקה שלה‪,‬‬ ‫היא מוציאה מהמקפיא קופסא עם ירקות‬
‫כמו שדובר בישיבת הצוות האחרונה‪ ,‬הסמכות‬ ‫מרוסקים ומכניסה למיקרוגל ולא מצליחה‬
‫שלה תתרחב‪ ,‬היא תהיה מנהלת מחלקה‬ ‫שלא לרחם על עצמה לרגע אחד קטן‪ .‬אם‬
‫גדולה בהרבה‪ ,‬ואחראית על צוות גדול של‬ ‫לא הקופסה הזו‪ ,‬לא הייתה לה בכלל בעיה‬
‫להאכיל את כל המתוקים האלו‪ .‬אם מיכלי‬
‫אחיות וגם של רופאים‪.‬‬ ‫הייתה ילדה רגילה היא הייתה אפילו יכולה‬
‫אבל מנהל בית החולים מודיע דברים קצת‬ ‫לעזור עכשיו בעצמה‪ ,‬ולא היו צריכים לשבת‬
‫אחרים ממה שתכננה מנהלת מחלקת ריאות‬ ‫לידה חצי שעה רצופה כדי שתאכל קצת‬
‫ירקות מרוסקים‪ .‬אבל מיכלי חייבת שיאכילו‬
‫ברזל בבית החולים‪.‬‬ ‫אותה‪ ,‬ומטופש להיכנס לרחמים עצמיים‬
‫"כמו שאת יודעת" הוא פותח את הפגישה‬ ‫בשעה כל עמוסה ביום‪ .‬עדיף לעשות את זה‬
‫שלהם מיד בעניין שלשמו התכנסו "בית‬ ‫בערב רגוע ושקט‪ ,‬אחרי שכולם ישנים‪ ,‬עם כוס‬
‫החולים שלנו עומד לרכז את הטיפול בחולי‬
‫פוליו בארץ‪ .‬כחלק מכך גם מחלקת ריאות‬ ‫קפה ושוקולד טוב והרבה זמן מיותר‪.‬‬
‫הברזל של בית החולים שלנו‪ ,‬תגדל‪ .‬זה צפוי‬ ‫"ילדים‪ ,‬נראה לי שהיום נעשה משהו מצחיק‬
‫לקרות בעוד תקופה‪ ,‬כי ההתארגנות למהלך‬ ‫וכיף‪ .‬היום כל ילד מאכיל את הילד שיושב‬
‫כזה אמורה לארוך פרק זמן לא מבוטל‪ .‬על‬ ‫לידו‪ ,‬לפי התור‪ .‬אני אגיד לכם איך לשבת‪.‬‬
‫פי התכנית שטוו אנשי משרד הבריאות‪,‬‬ ‫פה מיכלי‪ ,‬ופה אלי‪ ,‬ואחר כך אלישבע‪ ,‬ויאיר‪,‬‬
‫מחלקת ריאות הברזל תישאר מחולקת לכמה‬
‫מחלקות משנה‪ .‬כלומר‪ ,‬המחלקות הקיימות‬ ‫וחדוי‪ .‬קדימה‪ ,‬ליטול ידיים!"‬
‫בבתי החולים כיום‪ ,‬תעבורנה כמות שהן לבית‬ ‫לילדים הרעיון נראה ממש מקסים והם‬
‫החולים שלנו‪ ,‬עם הרופאים שלהם‪ ,‬כאשר כל‬ ‫נוטלים ידיים בקולות צהלה‪ .‬את הביס‬
‫רופא יישאר אחראי על המחלקה שלו‪ .‬הוחלט‬ ‫הראשון מקבלת כמובן מיכלי ממנה‪ .‬אחר‬
‫כי הדבר יהיה טוב יותר מבחינה מקצועית‬ ‫כך מניחה הדסה בידה של מיכלי חתיכת‬
‫ויעזור לכולם להעניק את הטיפול הטוב ביותר‬ ‫לחם עם גבינה ומובילה אותה היישר לפיו‬
‫לחולים‪ .‬במקביל‪ ,‬עומד לקום בבית החולים‬ ‫של אלי‪ ,‬לשמחתם של כל הצדדים‪ ,‬ובמיוחד‬
‫בית ספר לפיזיותרפיה‪ ,‬שד"ר יוספה דנציגר‬ ‫של מיכלי המחויכת להפליא‪ .‬אלישבע ילדה‬
‫תנהל אותו ובוגריו יתחילו ביישום התכנית‬ ‫גדולה באופן יחסי ומקבלת בבגרות את הלחם‬
‫החדשה של הטיפול הפיזיותרפי האמריקני‬ ‫שנותן לה אלי הקטן‪ ,‬והסיבוב ממשיך בצורה‬
‫בחולים‪ .‬בשבוע הבא תתקיים אסיפת צוות של‬ ‫די שפויה ומסתיים בדרישה חד משמעית‬
‫כל הרופאים שירכיבו את המחלקה החדשה‬ ‫של חדוי שהיא תאכיל את אימא‪ .‬הדסה לא‬
‫יחד עם יוספה דנציגר ועם מומחים נוספים‪.‬‬ ‫משקיעה עכשיו אנרגיות בוויכוחים ונוטלת‬
‫אעדכן אותך על תאריך מדויק של האסיפה‬ ‫ידיים‪ .‬הסיבוב השני גם הוא מתנהל ברוגע‬
‫ועל משימות נוספות שקשורות בהיערכות‬ ‫מסוים והדסה כבר חושבת שהיא ממציאה‬
‫בעלת פוטנציאל עולמי‪ ,‬אבל בסיבוב השלישי‬
‫לשינויים"‪.‬‬ ‫לאלישבע נמאס להתלכלך מהגבינה שאלי‬
‫מאכיל בה את הלחיים שלה‪ ,‬ליאיר נופל‬

‫גליון ‪ | 15.08.20 | 52‬כ"ה מנחם אב תש"פ ‪43‬‬ ‫‪22‬‬
‫ו' חשוון תשפ"א | ‪ | 24.10.20‬גיליון ‪60‬‬