Page 80 - מקור מוסמך גיליון 86
P. 80

‫על זה כסף‪ ,‬ועל הדרך ללכוד כמה שיטפונות מוצלחים‬                                                                                     ‫מצפה יריחו‬
                                                              ‫לתרמיל‪.‬‬                              ‫"הלו‪ ,‬אני מדבר עם מישאל פרנך"?‬

‫ג'ימי יצא מהיחידה הקטנה שסחר לעצמו לעבר הרחוב‬                                                         ‫"לא‪ ,‬זו אפרת‪ .‬מישאל לא נמצא"‬
‫השקט‪ ,‬והביט בשעונו‪ .‬שש לפנות בוקר‪ .‬ארץ ישראל‬                                                                           ‫"אה‪ ,‬אוקיי‪ .‬יום טוב"‪.‬‬
‫עדיין ישנה‪ ,‬זה רק השעון הביולוגי שלו שעדיין לא‬
‫התרגל‪ .‬דמות אדם בריצה ספורטיבית התקדם לעברו‪,‬‬                             ‫לוכד הסופות ג'ימי רוטר עמד לנתק את השיחה‪ ,‬אבל‬
                                                                                                      ‫קולה של אפרת פרנך קטע אותו‪.‬‬
                                                              ‫מתנשף‪.‬‬
‫אופס‪ ,‬חשב ג'ימי‪ .‬הנה עוד אדם שער בשעה הזו‪ .‬ולא‬                           ‫"רגע"‪ ,‬היא שאלה במבוכה‪" ,‬זה לא אבא? אז מי עוד‬
‫סתם אדם‪ ,‬הכריז קול חגיגי ממוחו‪ .‬זהו מישאל פרנך‬                                ‫יכול להתקשר אלינו ולבקש את מישאל באנגלית?"‬

                                                     ‫בכבודו ובעצמו‪.‬‬      ‫"הו‪ ,‬לא" צחק ג'ימי "זה לא אבא שלך‪ ,‬גברת פרנך‪.‬‬
‫ג'ימי פתח בטלפון שלו את תמונתו של פרנך‪ ,‬ורפרף‬                                                                             ‫מדבר ג'ימי רוטר"‪.‬‬
‫עליה במהירות ליתר ביטחון‪ .‬בול‪ .‬פאות ארוכות‪ ,‬כיפה‬
‫גדולה לבנה‪ .‬פה מתוח‪ ,‬עיניים חומות יוקדות‪ .‬ממיסות‪.‬‬                        ‫"ג'ימי קרטר???" פערה אפרת את פיה בתדהמה "נשיא‬
                                                                                                                  ‫ארצות הברית לשעבר?"‬
    ‫היי מישאל‪ ,‬חיכיתי לך‪ .‬כעת נראה אם תלכד ברשת‪.‬‬
‫"שלום" ג'ימי האיר את פניו לעבר מישאל שעצר מריצתו‬                         ‫"גברת פרנך‪ ,‬לשמחתי מעולם לא הייתי נשיא ארצות‬
                                                                         ‫הברית ותקוותי היא שלעולם לא אהיה‪ ".‬ג'ימי גיחך‪,‬‬
                                                           ‫"בוקר טוב"‬    ‫והוסיף "ואגב‪ ,‬שם משפחתי אינו קרטר אלא רוטר"‬
‫"בוקר מצוין" השיב לו מישאל באנגלית‪ ,‬וסקר את ג'ימי‬                        ‫הוא סיים את השיחה בארשת מבודחת‪ .‬ישראליים‬
                                                                         ‫משעשעים‪ ,‬הפרנך האלה שתפקידו לקנות את אמונם‪.‬‬
                                                            ‫בסקרנות‪.‬‬     ‫אולי לבסוף חוץ מכסף הוא ירוויח מהמשימה הזו דברים‬
‫"חייבים לנצל את מזג האוויר הסתווי‪ ,‬מה?" סמול טוק‪,‬‬
                                                                                                                                        ‫נוספים‪.‬‬
                                       ‫ג'ימי‪ .‬אתה הרי אלוף בזה‪.‬‬          ‫לאחר שלושה ימים שג'ימי הסתובב ביישוב הוא כבר‬
‫"ממש ככה" חייך מישאל "אחרי החום המהביל שהיה‬                              ‫הכיר אותו די טוב‪ .‬שבילי הישיבה‪ ,‬המרכז המסחרי‬
                                                                         ‫ומפעל האלקטרוניקה היו נהירים לו‪ ,‬והתושבים שפגש‬
                                ‫אתמול זו פשוט ברכה משמים"‬                ‫האמינו לתירוץ שלו‪ .‬כהוראת פרוק אבו לריף סיפר ג'ימי‬
‫"אין ספק‪ .‬אני חדש פה ביישוב"‪ ,‬הציג ג'ימי את עצמו‪,‬‬                        ‫לכולם שהגיע ליישוב שלהם בהרפתקנות של לוכד‬
‫"לוכד סופות כבר שבע שנים‪ .‬גם אני השתכנעתי שמזג‬                           ‫סופות שרוצה לראות שיטפונות במדבר‪ .‬גם כן שיטפון‬
‫האוויר עומד להתקרר" הצטחק ג'ימי "הבטיחו לי שהאזור‬                        ‫הרהר ג'ימי לעצמו‪ ,‬אין סיכוי שהשיטפונות כאן מתקרבים‬
                                                                         ‫למה שראה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בלואיזיאנה האמריקנית ב‪,2005‬‬
         ‫פה מלא בשיטפונות בזק מגרים במהלך החורף"‬                         ‫או בבריזביין האוסטרלית ב‪ .2011‬אבל בתור תרוץ‪ ,‬זה‬
‫"נכון" האיר מישאל את פניו‪ ,‬ניכר שהוא גאה בארץ שלו‬
‫ובשיטפונותיה "אוכל להדריך אותך לגבי נקודות מעולות‬                                                                             ‫עובד יפה מאד‪.‬‬
                                                                         ‫וכעת‪ ,‬לאחר שהפך כבר למוכר מעט ביישוב‬
                      ‫ללכידת שיטפונות‪ ,‬אם תרצה" קרץ לו‪.‬‬                  ‫מצפה יריחו הגיע הזמן לחלק ב' של המשימה‬
‫יופי‪ .‬התחלת לנפול ברשת שנטוות סביבך מישאל פרנך‪,‬‬
                                                                               ‫שלו‪ ,‬שמטרתה עדיין אינה נהירה לו דייה‪.‬‬
                       ‫ולא אתה ולא אני יודעים לאן זה יוביל‪.‬‬              ‫אולם מה אכפת לי‪ ,‬הרהר ג'ימי בהיגיון‪,‬‬
‫"נעים מאד‪ ,‬ג'ימי רוטר" הושיט לו גי'מי את ידו הימנית‬                      ‫להתיידד עם כמה צעירים ישראליים‪ ,‬לקבל‬

                                                              ‫ללחיצה‪.‬‬            ‫‪5‬‬
            ‫"נעים גם לי‪ ,‬מישאל פרנך" השיב לו הישראלי‪.‬‬

                                                   ‫כמה לא מפתיע‪.‬‬
                                                                ‫‪♠♠♠.‬‬
                                                               ‫בני ברק‬

                              ‫תהילה כבר בת ארבעה חודשים‪.‬‬
‫היא מחייכת‪ ,‬מתהפכת‪ ,‬ומתפתחת נפלא‪ .‬ומי שלא‬
‫יודע אינו יכול לנחש שעיני הים התכולות שלה עיוורות‬
‫לחלוטין‪ .‬לפעמים אפילו יש לה רפלקס של החזרת‬
‫מבט‪" .‬זה הגיוני" הסביר הרופא לסבתא לאה "ולצערי‬

                          ‫לא מראה על שפור כלשהו במצב"‪.‬‬
‫סבתא לאה טפלה בה באהבה ובמסירות אין קץ‪ .‬היא‬
‫לא התכחשה לעובדה שתהילה‪ ,‬ככל הנראה לא תראה‪,‬‬
‫לפחות בעשור הראשון לחייה‪ .‬היא למדה את הנושא‬
‫היטב כדי להיות ערוכה לגידול האוצר שלה‪ .‬היא הלכה‬
‫להרצאות‪ ,‬קראה מחקרים ודיברה עם בעלי ניסיון בגידול‬

                                                             ‫ילד עיוור‪.‬‬
‫השבת הציעו שרה ובנימין לארח את תהילה הקטנה כדי‬
‫לאפשר לאביה ואמה לנפוש קצת‪" .‬את לא נחה כמעט"‬
‫הפציר בנימין "ותהילה תינוקת רגועה להפליא‪ ,‬וגם‬
‫אוכלת יפה מבקבוק‪ .‬ואנחנו מנוסים"‪ ,‬שלף טעון נוסף‬

  ‫"שרה תשמח לטפל בה‪ .‬והילדים בכלל‪ ,‬יהיו בעננים"‪.‬‬
‫"אז אולי באמת" הרהרה סבתא לאה בקול‪ ,‬וליטפה‬
‫את תהילה שנרדמה בסלקל‪" .‬לאבא יש חבר שמשכיר‬
‫יחידה נחמדה במושב האור הגנוז‪ .‬אם באמת תהילה לא‬

                ‫תכביד עליכם‪ ,‬נברר אם היא פנויה השבת"‪.‬‬
‫היחידה הייתה פנויה‪ ,‬למרבה השמחה‪ .‬וכמה שעות לפני‬
‫כניסת השבת הגיעה תהילה לביתם של בנימין ושרה‪,‬‬
‫עטופה במיליון חבוקים ונשיקות‪ ,‬בגד ורוד חלומי‪ ,‬וכובע‬

                                                      ‫תואם לראשה‪.‬‬
‫סבתא לאה הודתה שוב ושוב לשרה‪ ,‬אבל ניכר שהיא לא‬
‫שלמה עם עצמה‪ ,‬ומרגישה שהיא 'נוטשת' את תהילה‪.‬‬

                                                                         ‫כ"ו אייר תשפ"א | ‪ | 08.05.21‬גיליון ‪86‬‬                                   ‫‪80‬‬
   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85