Page 287 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 287

‫‪Pg: 287 - 9-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫באוהל‪" :‬אני כל הזמן מדבר על הצורך להודות להשם ועל החשיבות‬
‫של הכרת הטוב על כל אשר הוא גומל לנו‪ ,‬ועדיין כאחד הריקים‬
‫המדברים רבות ואינם עושים מעשה‪ ,‬אני נוהג‪ .‬שלושים ושבע‬
‫שנים‪ ,‬ועדיין לא הבאתי קורבן תודה להשם"‪ .‬כאב חד וחודר הורגש‬
‫בלב ַא ְב ָר ָהם‪ ,‬ביודעו כי אין אשתו מעלה על דעתה את המתרחש‬
‫בקרבו‪ .‬הוא מצטער על שחייב הוא לסמא את עיניה ולהסתיר ממנה‬

                                               ‫את המתבקש ממנו לעשות‪.‬‬
‫ָ ׂש ָרה חייכה לעבר בעלה בהבנה‪" :‬אדוני‪ ,‬עשה את שעליך לעשות‪.‬‬
‫אתה יודע כי לא אמנע ממך לחנך את בננו היקר לעבודת בוראנו‪.‬‬

                                                 ‫הזדרז‪ ,‬ועשה את הנצרך"‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם נטוע במקומו‪ ,‬גופו ממאן לצאת את האוהל‪" .‬עלי ללכת‬
‫לארץ המ ֹו ִר ָיה להקריב שם את הקורבן‪ ,"...‬סח לרעייתו‪" ,‬למקום‬

                                                            ‫המזבח העתיק"‪.‬‬
‫"בוודאי! אני אכין לכם צידה לדרך‪ ,‬זה ייקח לכם לפחות יומיים‬
‫עד שתשובו‪ .‬אדוני‪ ,‬אני מבקשת שתיקח איתך לפחות עוד שניים‬
‫מהבחורים שלנו‪ ,‬שלפחות יעזרו לך אם תצטרך משהו‪ .‬אני אכין‬
‫לכולכם את כל מה שצריך‪ ,‬אני בטוחה שזה לא ייקח לי יותר מחצי‬
‫שעה להכין הכול‪ׂ ָ ."...‬ש ָרה הפנתה גבה לבעלה בגילה‪ ,‬ממהרת‬
‫להכין את כל הדרוש למסעו של בנה אל עבר חינוכו הצפוי לעבודת‬

                                                                         ‫השם‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם נעץ מבטו בגב אשתו‪ ,‬דמעה סוררת פילסה את דרכה‬
‫לעבר לחיו‪" .‬הלוואי ולא היית צריכה לעבור את זה‪ ,"...‬חשב‬
‫בצאתו מהאוהל‪ ,‬מישיר דרכו אל עבר מכלאות הבהמות‪ .‬חיש קל‬

                        ‫אוחז בחמור ומתקין על גב החמור את האוכף‪.‬‬

                                           ‫"שלום עליכם‪ ,‬אדוני ַא ְב ָר ָהם"‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם הביט לצידו בפליאה‪ ,‬איש זקן הדור פנים הילך לפתע‬
‫לימינו‪" :‬שלום וברכה"‪ ,‬ענה‪" .‬כנראה‪ ,‬הייתי מאוד מהורהר עד‬

                         ‫שלא שמתי לב כי התקרב האיש אליי"‪ ,‬חשב‪.‬‬

‫‪287‬‬
   282   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292