Page 361 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 361
Pg: 361 - 12-Front 21-10-20
ימי בראשית
אביו לאחר שהתקרב לדרך אשר התווה לו ופרש מהמעשים אשר
היה עושה.
"כן ,אבא" ,ענה בשפלות.
"אני יודע שזה יהיה לך מאוד קשה לעזוב את המקום ,אני מאוד
מבין לליבך .לכן אתה ומשפחתך תישארו כאן עד יום מותי .לאחר
שאיפטר מהעולם יהיה עליך לעזוב את המקום יחד עם משפחתך.
אתה מודע היטב לעובדה שאמך הייתה שפחת אשתי ָ ׂש ָרה כאשר
נולדת ,ושאין אתה מיוחס על שמי כי אם על שמה של שפחת
אשתי .עליך לזכור לעולם ,כי אתה עבד לבני ִי ְצ ָחק ,וכל זרעך
אחריך יהיו עבדים לבני בניו"ַ .א ְב ָר ָהם הסתכל בפניו הנעלבות של
ִי ְש ָמ ֵעאל" :אתה יודע ,כי אביה של אמך נתן את אמך ל ָ ׂש ָרה אשתי
במתנה ,מפני שהוא הבין כי עדיף להיות שפחה בבית יראי השם
ולא מלכה בבית עובדי גילולים .אני יודע שאתה הפסקת לעבוד
עבודה זרה ,ואתה הולך בדרך השם ,אבל הדבר חייב להתקיים
לעולם .אף שאתה תהיה עבדו של ִי ְצ ָחק ,הוא לא ישתעבד בך.
אתה תהיה מוכרח לעזוב את המקום מיד לאחר שאסיים את חיי.
עד אז תישאר עמנו".
ִי ְש ָמ ֵעאל נפל על ברכיו ,מנשק את כפות רגלי אביו ,שהתיר לו
להיות בקרבתו עד יומו האחרון.
המחנה ההומה שליד ֶח ְבר ֹון נהיה שקט יחסית .כל בני ְקט ּו ָרה
ומשפחותיהם עזבו את המחנה הגדול שבועות ספורים קודם לכן.
הגשם ניתך בעצלתיים ,מתופף על יריעות האוהל .המיית הרוח
המנשבת המצטרפת אל רחש התיפוף מנגנת שיר חרישי ונוגה.
ִי ְצ ָחק יושב רכון למרגלות מיטת אביו ,הדמעות הזולגות מעיניו
ממאנות להיפסקַ .א ְב ָר ָהם מביט בבנו ,כשחיוך דק נסוך על פניו,
"אל נא תתעצב ,בני יקירי ,הולך אני בדרך כל בשר כי הגיע יומי.
חיים מלאים זכיתי לחיות ,חיים של עבודת השם ,ועתה הגיע זמני
לתת דין וחשבון על כל מעשיי".
361
