Page 413 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 413

‫‪Pg: 413 - 13-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫ָר ֵחל התקרבה לאיטה‪ ,‬מנהיגה את העדר הקטן של אביה‪ .‬עד לפני‬
‫זמן לא רב היו לאביה עדרים ורועים למכביר‪ ,‬אולם לפני זמן לא‬
‫רב פרצה מגפה בעדרי אביה‪ ,‬שהותירה לו אך צאן בודדות‪ .‬אביה‬
‫נאלץ לפטר את הרועים ולתת לבתו לרעות את הכבשים הבודדות‪.‬‬
‫אחותה התאומה‪ֵ ,‬ל ָאה‪ ,‬אינה מסוגלת לעשות את המלאכה‪ ,‬עיניה‬

                      ‫כואבות כל הזמן מהבכי שתוקף אותה בכל עת‪.‬‬
‫"מסכנה אחותי"‪ ,‬חשבה בליבה‪ ,‬מכריחה את עצמה להמשיך‬
‫וללכת עם הכבשים אל עבר הבאר בלי לשאת את עיניה לראות‪ ,‬מי‬
‫הוא האיש ששואל על אביה‪" .‬כל הזמן מספרים לאחותי על האיש‬
‫הרשע‪ ,‬שלו היא אמורה להינשא בהגיע העת‪ .‬היא לא מפסיקה‬
‫לבכות על מר גורלה‪ ,‬ולכן עיניה כואבות כל הזמן‪ .‬הלוואי ואוכל‬
‫לגרום לכך שלא תצטרך להינשא ל ֵע ָ ׂשו; היא אישה כל כך טובה‪,‬‬

                                                   ‫לא מגיע לה בעל רשע"‪.‬‬
‫" ָר ֵחלי‪ ,‬הנה הזקן הזה שואל כל מיני שאלות על אבא שלך‪ .‬תעני‬
‫לו ושיעזוב אותנו במנוחה"‪ ,‬אמר אחד הרועים‪ ,‬לוטש את עיניו‬
‫ב ָר ֵחל מושפלת העיניים‪" .‬אולי אחרי שהוא ילך‪ ,‬נוכל אנחנו לשבת‬
‫ולפטפט קצת ביחד? זה לא יפה שאת אף פעם לא יושבת לדבר‬
‫איתנו‪ָ ,‬ר ֵחלי‪ .‬אם תשבי איתנו‪ ,‬אני מבטיח לך שאני אשקה את‬

  ‫הצאן שלך במקומך"‪ ,‬אמר בלי להסיר עיניו מהאישה הדוממת‪.‬‬
‫ַי ֲע ֹקב חש את הדחף לראות את האישה שהגיעה‪ .‬ליבו אומר לו‪,‬‬
‫כי זאת היא אשתו המיועדת‪ .‬להרף עין נשא את עיניו‪ ,‬יודע כי עליו‬
‫לשאת את ָר ֵחל‪ .‬ליבו מחסיר פעימה‪ ,‬חש רגש שלעולם לא עלה‬
‫על ליבו‪" .‬אני אשקה את הצאן! בת אחי אימי היא!" אומר‪ ,‬ובלי‬
‫לחשוב ניגש אל עבר האבן המונחת על פי הבאר‪ ,‬לקול צחוקם של‬
‫הרועים הלועגים בחדווה‪ .‬ידו מונחת על האבן לחוש את משקלה‪,‬‬
‫היא נדחפת בחוזקה‪ ,‬מועפת על גבי הקרקע כפקק קטן שהוסר מעל‬

                                                                 ‫גבי צלוחית‪.‬‬
‫הרועים הביטו ביראה באיש הזקן‪ ,‬עיניהם התרחבו בתדהמה‪,‬‬
‫כאשר ראו את המים עולים על גדות הבאר‪ ,‬ניגרים החוצה מתוך‬

‫‪413‬‬
   408   409   410   411   412   413   414   415   416   417   418