Page 446 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 446

‫‪Pg: 446 - 14-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫"תראה‪ ,‬ידידי‪ ,‬יש לי בקשה אישית ממך"‪ ,‬אמר בתחינה‪" .‬אל נא‬
                                     ‫תיקח עוד נשים על בנותיי"‪ ,‬ביקש ‪.‬‬

‫ַי ֲע ֹקב חייך לעבר חמיו‪" :‬אלמלא התרגיל שעשית לי עם ֵל ָאה‪ ,‬לא‬
                                   ‫הייתי לוקח אף אישה מבלעדי ָר ֵחל"‪.‬‬

‫ָל ָבן הסמיק במקצת‪" :‬תראה‪ ...‬אתה יודע‪ ...‬אצלנו‪ַ "...‬י ֲע ֹקב צחק‬
                                                        ‫לנוכח מבוכת חמיו‪.‬‬

‫"אתה צודק"‪ ,‬אמר ָל ָבן‪ ,‬מתעשת‪ ,‬מודה במעשיו‪" .‬אני יודע‬
‫שאתה בן אדם פרוש‪ ,‬וזה בדיוק העניין‪ .‬אני חושש שתהיה יותר‬
‫מדי פרוש וממילא תענה את בנותיי בפרישתך‪ ,‬אם אתה מבין למה‬

                             ‫אני מתכוון‪ָ ,"...‬ל ָבן חייך בנוכלות ל ַי ֲע ֹקב‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬אני מבין למה אתה מתכוון‪ ,‬אל תדאג‪ ,‬לא אעשה זאת‪ .‬בוא‬

                      ‫נשוב אל האנשים"‪ ,‬אמר ונפנה לשוב אל אנשיו‪.‬‬
‫משתה פיוס נערך על ידי ַי ֲע ֹקב ובניו‪ .‬לאור הבוקר נעור המחנה‪,‬‬
‫ָל ָבן נישק ונפרד מבנותיו ונכדיו‪ ,‬ובירכם לשלום‪ .‬שיירת ָל ָבן שמה‬

              ‫פניה ל ָח ָרן‪ ,‬ו ַי ֲע ֹקב ומחנהו המשיכו בדרכם לארץ ְּכ ַנ ַען‪.‬‬
‫בני ַי ֲע ֹקב התאספו ליד אביהם מתבוננים במחזה המבעית שנגלה‬
‫לעיניהם‪ .‬דמויות עצומות והדורות פנים התקרבו אל המחנה‪" :‬מי‬

                                               ‫אלה?" שאל ְרא ּו ֵבן בחשש‪.‬‬
‫ַי ֲע ֹקב הביט בבניו בהרגעה‪" :‬אל תדאגו‪ ,‬בניי‪ ,‬אלו הם מלאכי‬
‫האלוקים השייכים לארץ ְּכ ַנ ַען‪ ,‬שבאו לקבל את פנינו בשובנו לארץ‬

              ‫אבותינו‪ַ ' .‬מ ֲח ָנ ִים' ייקרא המקום‪ ,‬כי מחנה אלוקים זה"‪.‬‬

                                                                           ‫‪446‬‬
   441   442   443   444   445   446   447   448   449   450   451