Page 484 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 484

‫‪Pg: 484 - 16-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫"הנה‪ָ ,‬ר ֵחל‪ .‬יפתי‪ ,‬חבקי את בנך המתוק‪ ,‬הוא נראה בדיוק כמו‬
‫אבא שלו"‪ ,‬צוהלת ֵל ָאה בהניחה את התינוק על אימו‪ ,‬המחבקת‬

                                               ‫בכאב אוהב ושמח את בנה‪.‬‬
‫ָר ֵחל מלטפת באהבה את הבן הנולד‪ ,‬ידיה כמרפרפות על הראש‬
‫הקטן‪" :‬שמו ֶּבן‪-‬א ֹו ִני"‪ ,‬לוחשת כמתוך ערפל אל עבר בנה‪ .‬ידיה‬
‫המלטפות נשמטות לצידי המיטה‪ ,‬בעיניה הפקוחות אושר מהול‬

                                                                        ‫ביגון‪.‬‬
‫" ָר ֵחל?! ָר ֵחל?!" ֵל ָאה מנסה להעיר את אחותה הנרדמת‪.‬‬
‫" ָר ֵחלי‪ ,"...‬קול הבכי הנשבר הכריח את ִי ְ ׂש ָר ֵאל להיכנס אל תוך‬

             ‫האוהל‪ .‬שלוש הנשים ממררות בבכי סביב מיטת אשתו‪.‬‬
‫"היא אמרה ששמו ֶּבן‪-‬א ֹו ִני"‪ ,‬אמרה ֵל ָאה ל ַי ֲע ֹקב בקול מרוסק‪,‬‬

                          ‫יודעת כי בעלה איבד כעת את היקר לו מכל‪.‬‬
‫ַי ֲע ֹקב מחה את דמעותיו בכאב‪ִּ " :‬ב ְנ ָי ִמין יהיה שמו"‪ ,‬עיניו נשטפו‬

                                                      ‫מהנחל היוצא מתוכן‪.‬‬
‫ִי ְ ׂש ָר ֵאל יצא בכאב מהאוהל‪ ,‬נוטל בידו את חפירה ומתחיל לחפור‬
‫קבר‪ .‬עפר הארץ מתלחלח מדמעותיו השוטפות‪" .‬אבא?" אמר‬

                ‫ְרא ּו ֵבן בקול רך לאביו‪" ,‬לא כדאי לחכות להביא‪"?...‬‬
‫ַי ֲע ֹקב היסס לשנייה‪" ,‬לא! כאן היא צריכה להיקבר! אף על פי‬
‫ש ֶח ְבר ֹון קרובה לכאן"‪ ,‬אמר והמשיך בחפירתו‪" ,‬עוד נצטרך אותה‬
‫בעתיד כאן למען תבקש רחמים על בניה כשייצאו לגלות"‪ ,‬חשב‬
‫בעיניים דומעות‪" .‬ק ֹול ְּב ָר ָמה ִנ ְׁש ָמע‪ְ ,‬נ ִהי ְּב ִכי ַת ְמר ּו ִרים‪ָ ,‬ר ֵחל ְמ ַב ָּכה‬
‫ַעל ָּב ֶני ָה‪ֵ ,‬מ ֲא ָנה ְל ִה ָּנ ֵחם ַעל ָּב ֶני ָה‪ִּ ,‬כי ֵאי ֶנ ּנ ּו‪ִ .‬מ ְנ ִעי ק ֹו ֵל ְך ִמ ֶּב ִכי‪ְ ,‬ו ֵעי ַנ ִי ְך‬
‫ִמ ִ ּד ְמ ָעה‪ִּ ,‬כי ֵי ׁש ָ ׂש ָכר ִל ְפ ֻע ָּל ֵת ְך‪ְ ,‬נ ֻאם ה'‪ְ ,‬ו ָׁשב ּו ֵמ ֶא ֶרץ א ֹו ֵיב"‪ ,‬נשמעה‬

                                                             ‫בליבו הנבואה‪.‬‬
‫בני ִי ְ ׂש ָר ֵאל הבוכים עם אביהם ואימותיהם עזרו בקבורת ָר ֵחל‪,‬‬

     ‫הקימו מצבת אבן גדולה על קברה בדרך ֶא ְפ ָרת היא ֵּבית‪ֶ -‬ל ֶחם‪.‬‬
‫שעת לילה מאוחרת‪ְ ,‬רא ּו ֵבן נכנס אל אוהל ִּב ְל ָהה‪ ,‬שפחת ָר ֵחל‪ .‬ימים‬
‫ספורים חלפו מאז הגיעו לעיר ֶח ְבר ֹון לבית ִי ְצ ָחק‪ .‬הכעס העיב את‬
‫מצב רוחו של ְרא ּו ֵבן‪" :‬אם ָר ֵחל‪ ,‬אחות אימי‪ ,‬הייתה צרה לאימי‪,‬‬

                                                                           ‫‪484‬‬
   479   480   481   482   483   484   485   486   487   488   489