Page 566 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 566
Pg: 566 - 18-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"שבע שנים ,אדוני המלך" ,השיב השר.
"כל הכבוד!" גיחך ַּפ ְר ֹעה" ,וכמה זמן ידענו שיגיע הרעב?"
"שבע שנים ,אדוני".
"ולמה לא צברתם אוכל בכל שבע השנים הללו?" שאל ביודעו
את התשובה.
"צברנו ,אדוני המלך ,אבל הכול הרקיב" ,אמר השר בצער.
"גם ָצ ְפ ַנת ַּפ ְע ֵנ ַח צבר תבואה ,נכון?"
השר הנהן.
האם התבואה שהוא צבר נרקבה?"
"לא ,אדוני המלך" ,אמר השר.
"אז אתה עדיין לא מבין ,אידיוט?! ָצ ְפ ַנת ַּפ ְע ֵנ ַח גזר על התבואה
שלנו שתרקיב ,ואילו על התבואה שלו הוא גזר שלא תרקיב .אם
הוא ירצה ,הוא יגזור גם על התבואה שלו שתרקיב ,ואזַּ ."...פ ְר ֹעה
נראה אובד עצות .הידיעה כי הוא נתון בידי ָצ ְפ ַנת ַּפ ְע ֵנ ַח הכבידה
על רוחו.
"אז מה נעשה ,אדוני המלך?" שר המשטרה חש כאילו הוא עומד
לפרוץ בבכי על הביזיון אשר הוא עומד לחוות ולהחוות לבאים
עליו.
"מה תעשה?! אתה תעשה את אשר הוא יאמר לך! אם הוא אומר
לך ,לא לתת אוכל למי שלא מל את עצמו ,אל תיתן .אתם ראיתם
במו עיניכם ,שהוא צבר תבואה בכמויות שאי אפשר לתאר ,ושום
גרגיר חיטה שלו לא הרקיב ,ואתם צברתם בסך הכול כמה שקים,
ולא עברו ימים מספר ,מאז שהוא אמר שנגמרו שנות השבע והחלו
שנות הרעב ,והכול הרקיב לכם"ַּ .פ ְר ֹעה גיחך בהשלמה עם המצב:
"עכשיו יש לכם את שתי האפשרויות ,או לשמוע בקולו ולמול או
למות .עכשיו תעוף לי מהפנים ,קלקלת לי את התיאבון".
566
